‏הצגת רשומות עם תוויות צבעים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות צבעים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 7 בפברואר 2017

קינון למתקדמים

ברשומה האחרונה שלי ציינתי, בקטנה, שאני מעצבת את הבית.
וזה נכון.
לא מזמן סגרנו 3 שנים בגואטמלה, וכנראה שהחלטתי שנגמר זמן הסתגלות והגיע זמן התמקמות. מה גם שהילדות גדלות, ואני כבר לא חוששת (יותר מדי) מכתמי שוקולד על הספות. אני עדיין מסלקת את הכלבה מהספות מדי פעם, אבל מאז שהתחלנו עם האנטיביוטיקה היא כבר לא משתינה על הספה בסלון (אני מבינה אתכם אם בא לכם להגיד איכסה). לאור כל העובדות הללו, יצאתי למסע קניות. 
האמת היא שלא ממש הייתי צריכה את התירוצים שרשמתי למעלה כדי לצאת למסע קניות, אבל זה נחמד שיש גושפנקא. וגם הייתי זקוקה לדחיפה. ולמבצעי סוף השנה. 
בכל מקרה, לאט לאט הורדתי ציורי קיר שהדבקתי בחופזה על הקירות עם נייר דבק, והתחלתי לתלות תמונות ברחבי הבית. תליתי וילונות ומיקמתי רהיטים קצת אחרת. קניתי כורסאות ושטיחים ושולחנות, והבית מתחיל לקבל צורה נעימה כזו, של בית של אנשים מיושבים בדעתם. זה לא אומר שלא אזיז יותר ספות בבית או אשנה סדר בחדרים, אבל לבינתיים אני מרוצה מהסדר החדש.
אז מה עשיתי?
קודם כל, קניתי 2 כורסאות חדשות לסלון ולפינת הספרייה. בלון גם חיפשתי ומצאתי שולחן מקסים, לא גדול מדי, והנחתי עליו עציץ. הוספתי שטיח, אחד קנוי ואחד סרוג שהכנתי מזמן ותליתי וילונות בספריה. 












אחרי שהרגשתי מרוצה מספיק מהקומה התחתונה, ניגשתי לקומה העליונה. ברשומה האחרונה סיפרתי כבר איך העברתי את הילדות לחדר משלהן. את הקירות צבעתי בטוורקיז ולילך (תכלת וסגול) ואת המשרד סידרתי כפינה לימודית מזמינה.


 

 ובזמן שחיפשתי ספות וריגושים, מצאתי גם פינת ישיבה מ-ה-מ-מ-ת לחצר, ולא יכולתי להתאפק, אז כמובן שמי שידרגתי גם את הבחוץ.

שולחן גינה מנוצל היטב

אז מה נשאר לנו? (כי אני בשוונג, אז אין מצב שאני נחה)
פינת האוכל התרוקנה מחומרי היצירה והלימודים של הילדות, אז בתכנון להעמיד בה מדפי עץ גדולים ולקשט אותה בכלי אוכל מקסימים, תוצרת גואטמלה. גם קיר תמונות משפחתיות בא בחשבון. כבר קניתי מסגרות...
המטבח זקוק לריענון דחוף, וגם חדר האורחים יכול להשתפר מבחינת קישוטים למיניהם.
וחדר השינה שלנו! וואו, כמה הוא גדול וריק עכשיו, אחרי שהוצאנו משם את המיטה של הזאטוטה. הגלגלים מסתובבים...

אהבתם? אשמח לשמוע תגובות ורעיונות, מה עושים עם חדר שינה גדול במיוחד.

נשיקות <3 עינת

ועוד משהו אחרון: שבוע הבא אני מארחת אצלי 2 משפחות אהובות, שמגיעות אליי לשבוע פלוס של הנאה מובטחת.
אני ממש ממש מתרגשת...

יום חמישי, 11 ביוני 2015

יום ראשון של שוק


הכי אני אוהבת שוק.
יותר מקניונים, יותר משופינג חלונות ראווה.
עזבו אתכם מזגנים ומוזיקת מעליות - תנו לי צפיפות, מחנק, ריחות וצבע מסביב ואני שמחה. מאוד שמחה.
ולכן כשאסף וורה סיפרו לנו שהם ראו תוכים למכירה בשוק של סאן חואן סקטפקז (San Juan Sacatepequez), ידעתי שזו הזדמנות מצוינת לשכנע את בח"לי היקר ללכת לשוק.

ומה הדבר הראשון שקונים בשוק?
סל!
אל השוק הנפלא הזה כמעט ולא הגענו בגלל שלא מצאנו חניה. וגם בגלל שהמקום נמצא על הר גבוה גבוה, והדרכים אל השוק ומהשוק נראים ככה, כמו בתמונה הזו:
 
 אבל בסוף מצאנו חניה ליד בית הקברות העתיק (אנחנו לא המצאנו את הקבורה בקומות דרך אגב. בגואטמלה קוברים בבתים משותפים כבר מלא שנים), וראינו עשרות אנשים צועדים לעברו עם זרים מושקעים ובגדים בצבעים כתום וסגול, שמזוהים עם המחוז.
 
הנשים בבגדים מסורתיים, הגברים בחליפות.
 
מחכה ליד שוק הפרחים
הפרחים שאני קניתי לעצמי, לבית

 מסתבר שאחת מההתמחויות של המחוז היא גידול פרחים, וכמובן שזו הזדמנות מצוינת בשביל בח"לי לבדוק את איכות הפרחים וליצור קשרים עסקיים.
אני, מה אכפת לי? כשהוא עסוק, הוא שמח וכשהוא שמח אני שמחה.
 
שוק הפרחים
 
סידורי פרחים בשוק הפתוח
יום ראשון זו הזדמנות לכל התושבים באיזור להגיע לעיר, לקנות מוצרי מזון, בגדים מסורתיים, נעליים, חומרי נקיון. למכור תירס, אורז ושעועית, להקשיב לכומר המחזן בקתדרלה המרכזית ולהסתובב עם הילדים והסבתא בשוק ססגוני.
מוצרי חשמל משופצים וכבלים. למי שחסר לו.

 
אין ים ליד סאן חואן, אז אולי אלה דגי נהר וסרטני אגם. בכל מקרה, איכסס..
לא שאלתי אותה מה היא מוכרת, אבל היא היתה נורא יפה בעיניי.
צפיפות נהדרת של שוק
גם את הילדה הזו צילמתי כי היא היתה יפה בעיניי.
זוכרים את הסרטנים ממקודם?
אז זה מה שעושים איתם. סביצ'ה.
גלידה בגביע.
מעיפה את הדבורים מהפירות הממותקים שהיא מוכרת.
וכך, אפופה בדבורים מזמזמות היא החליטה לוותר, ועטפה את הפירות בבד צבעוני.
חצאיות למכירה
חולצות וסינרים.
ממש התאפקתי. כי איך תביא את כולם איתך הביתה?
זוכרים את המירוץ משבוע שעבר? זה שיעל רצה והיתה מאושרת?
אז ביום השוק הזה נתקלנו בחצי מרתון. ככה סתם.
אמא, תראי איזה יופי!
נכון.
בסוף יצאנו כולנו מורווחים. קנינו סל, פרחים הביתה, פירות ישר מהיצרן. הסתובבנו בשוק ססגוני ונפלא ואפילו החניה שלנו היתה מאוד נוחה לכניסה וליציאה. ולא שכחנו את התוכים! זוג חמוד מאוד, שכבר התחלנו ללמד אותם לדבר בעברית.
תראו כמה הוא חמוד
יהיה שמח, כן?
 
בדרך חזרה הביתה עצרנו לשתות פינה קולדה ולאכול טורטייה. גם זה היה כיף.



ולשתות פינה קולדה!

נשיקות <3 עינת
 
 
 
 


ועוד משהו אחרון: בדרך לשם, נתקלנו ביום קדוש לעיר מחוז קטנה, וכיאה לגואטמלה - היה צבעוני ושמח לעין!

















יום שני, 16 במרץ 2015

א-קיינע קולטורה

אהלן!!

קפצתי להגיד לכם שלום, חברים שלי, ולספר לכם מה קורה פה בגואטמלה בימים האחרונים.

אז דבר ראשון - הקיץ בא! איך אני יודעת? כי בכל מקום רואים בגדי ים ומטריות למכירה, אז אני יודעת. הדילמה היא קשה במיוחד, כשצריך להחליט אם לבריכה הביתית תתאים המטריה הכחולה או השמשיה הכתומה, ומה בעצם ההבדל ביניהם.

דבר שני - במסגרת שיטוטיי עם אמי בעיר, מצאתי חנות של פלאות. בעצם מצאנו סוג של רובע של אמני קלקר, שזה דבר מוזר לכשעצמו. אבל מה שהכי אהבתי בחנות הזו - זה העושר של מוצרי היצירה! סוף סוף מקום להתפנק בו..
בינתיים קניתי רק נצנצים זהב, בשביל יום ההולדת של עמית. פרטים בהמשך..




בתמונה הזו רואים יצירת אמנות למסיבת 15 גואטמלטקית,
שזה כמו ה-13 שלנו וה-16 האמריקאי

ואם אנחנו בשיטוטים - שוטטנו בארמון הלאומי של גואטמלה Palacio Nacional. מדובר בארמון רחב ידיים שמשמש את המדינה והממשלה למשרדים ובו האולם הרשמי לקבלת נשיאים, שגרירים וראשי ממשלה. במילה אחת - וואו. בשתי מילים או יותר - איפה זה ואיפה הכנסת? פפחחחח


תקרת הזהב בחדר האוכל היא מזהב בסגנון מרוקאי


המסדרונות מרוצפים בקרמיקה מעוצבת
 ומעוטרים בארכובים צבעוניים

חדר קבלת הפנים. מ-ה-מ-ם!

קירות החצר הפנימית

הפארק מחוץ לאולם מרתק לא פחות בהטרוגניות האנושית שלו, בצבעוניות ובשלווה. לשם השוואה, כמות האנשים שראשם היה בתוך פלאפונים היה מועט ביותר...









אותו יום נפלא של שיטוטים בעיר הסתיים במופע בלט בתיאטרון הלאומי של העיר, מופע שמשלב את חברי הקהילה היהודית בעיר והיה בנושא השואה. זה היה יכול להיות עצוב נורא נורא, אבל הוא התקיים בפורים, אז התעקשנו להיות שמח.


נשיקות <3 עינת

ועוד משהו אחרון. זוכרים שאמא שלי חזרה לישראל? זה היה יום הטיול האחרון שלנו יחד ואפילו המופע היה מקסים כי יצאנו לבילוי פרטי...
כשהיא טסה, התעודדנו בגן החיות והרסנו את הקולטורה עם צמר גפן מתוק בשקית. נפלאות הילדות...