‏הצגת רשומות עם תוויות שגרה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שגרה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 20 במאי 2015

יומיום ותרבות פורחת

בשבוע האחרון השתדלנו להיות נורא עסוקים. אתם מבינים, בח"לי היה בחו"ל וכדי שלא נשתגע, היינו חייבים להיות להעסיק את עצמנו (ברור לכם שאני מדברת על עצמי כאן, כן?)
אז מה עשינו?
 
 
יעל נרשמה למירוץ 5 ק"מ. השבוע היא החלה להתאמן.

התחלנו ללמוד דקדוק עברי.
עמית הטתה את השרש י.ש.ב. ונתנה ליעל לבדוק וההיפך.
יערה התאמנה בקראטה.
שבוע הבא היא מקבלת חגורה חדשה.
העברנו את הארנבים לחדר של אריה. בגלל שאריה מאוד שמחה לחברה, אבל כזו של ארנבים היא לאו דווקא לטובת הארנבים, אז העברנו את אריה למרפסת.
במקום שהיו הארנבים - שתלנו עץ וגינת פרחים.
את הרי הגעש פואגו ואקווה (אש ומים) בקושי ניתן לראות בזמן האחרון. הגשמים החזקים של הקיץ (מוזר, נכון?!) התחילו במלוא עוצמתם, ולעומתם הבקרים הם בהירים ונפלאים.
ביקרנו בשבוע האחרון במוזיאון ההיסטוריה של הטבע שצמוד לו נמצא הגן הבוטני. כמו שניתן לראות מהתמונה לעיל - עמית מאוד נהנתה מהחוויה.
הגן נפתח ב-1922, אבל השתילות החלו 50 שנה קודם.
בגן ניתן למצוא פסלים פזורים, מזרקות ושבילים חבויים בינות לירוק עד.

מאחר והגן נמצא באחריות אוניברסיטה, ישנם כל הזמן חידושים בגן, כמו הקיר הפורח הזה.
וכמו הקיר הזה. גם אני רוצה כזה קיר!
במוזיאון עצמו יש יותר חיות מפוחלצות מבכל מקום אחר במרכז אמריקה.
אז צילמתי פרפרים וג'וקים.
למביני דבר, הטוסט הזה מזכיר נשכחות.
למי שלא מבין מה ההתלהבות מטוסט עם ממרח שעועית שחורה (או פריחול, בשפת בני המקום), שידמיין טונה במקום פריחול ויקרא לזה אלרינה, והופ! הנה אני בשנות בחרותי, יושבת במוזה ומתבלת ברוטב מוזה.
הגינה שלי פורחת, ומכאן שהלב שלי שר.
בצבעים מלאי השראה - הרבה ורוד, הרבה סגול, כל הגינה בפריחה

אני מחזירה אתכם רגע כמה תמונות אחורה. זוכרים שסיפרתי לכם שהחלו הגשמים? אז הנה גם הטבע לטובתי, ואפילו להשקות את הגינה הנהדרת שלי אני לא צריכה...

אפילו הכהבלה נהנית מהגינה הפורחת ואוכלת דשא, העז.
חזרנו לשגרה! כבר גזרתי דוגמא לשמלה שלי וגזרתי את הבד, ואז עצרתי הכל ועזרתי לעמית לתפור בובה של טיגר.
 
 
נשיקות <3 עינת
 
ועוד משהו קטן: בזמן האחרון אנחנו רואים פרק אחרי פרק של סדרה מצוינת של סדרה בשם "היה היה פעם" (once upon a time)- גם אני וגם הבנות נהנות ממנה - יש בה מתח, יש בה נסיכות ויש בה קסם. מושלם!

יום שבת, 3 במאי 2014

משפחתי וחיות אחרות


השבוע החלטתי לנסות ולחזור לשגרה.
אני יודעת שזה נשמע קצת משעמם, אבל אני אוהבת שגרה. אני אוהבת את השקט והביטחון שנותנת לי השגרה, אני אוהבת את הוודאות והידיעה מה עומד לקרות היום בבוקר. אני חושבת שהשגרה טובה לבנותיי - נותנת להן מסגרת מחייבת וגבולות ברורים, ויותר חשוב - עוזרת להן ליצור כל יום עולם חדש, כי בלי גבולות איך אפשר לנפץ מוסכמות?
שלא תבינו אותי לא נכון - השגרה שלנו לא ממש מוגבלת, בכל זאת אנחנו בחינוך ביתי! אבל חופשת הפסח בה אירחנו את בני המשפחה בבית לא איפשרה לנו להשקיע זמן בלימוד, ביצירה, בכל מה שאנחנו אוהבת לעשות יחד.
ומה בעצם אומרת השיגרה שלנו? שאלה טובה! היא משלבת לא מעט אלמנטים - גם חינוכיים, לרוב על ידי ניסויים, משחקים ולמידה אינטראקטיבית - גם אלמנטים של יצירה, גם משחק יחד ולחוד וגם מטלות בית שונות.
 
 
אז מה היה לנו השבוע?

 
היתה קצת יצירה
 
 
כאן יעל צובעת שרביט מעץ בספריי זהב. אחר כך יבואו גם האבנים הטובות וכל דבר נוסף שיעלה על דעתה
 
 

 
עמית יוצרת עם ערכת הגומי לום שקיבלה במתנה מסבתא פנינה
 
 
 
 

 
ואני? אני החלטתי לעשות גרלנדה (שרשרת..) מאיצטרובלים צבועים זהב (חיידק הספריי מדבק משהו) וקונכיות מהממות שאספנו בחוויה שלנו ברפובליקה הדומיניקנית
 
בתחום מטלות הבית טיפלנו בבעלי החיים שברשותנו
 
חיים הארנב בטיול בגינה.
הוא אכל לי חצי מהפיטוניות במקום
לקצוץ את הדשא כמו שהיה אמור..

קלחנו את הכהבלה השבוע
(בח"לי חשב שזה יהיה רעיון טוב
לעשות את זה אצלנו במקלחת
ולקח יומיים לריח הכלב הרטוב
לצאת ממנה). בתמונה היא מחוברת לעמדת התספורת 

 
ובתחום הלימודים התעסקנו בכמה תחומים (באופן די שטחי עדיין, כי החזרה לשגרה היא די איטית..)
 

באתר חדש שגיליתי בשם טינקרלב tinkerlab נמצאים מלא מלא מלא רעיונות לניסויים מדעיים עם ילדים, דרכי לימוד מרעננות והדרכות פשוטות ליצירה אינטראקטיבית עם ילדים מגיל פעוטות. מתאים לי. תפס את עיניי הניסוי הזה שמדבר על כרומטוגרפיה (הפרדת חומרים), ומיד ניגשנו גם אנחנו להפריד צבעים בתוך כוסות מים לפי ההדרכה פה. קיבלנו (כפי שאפשר לראות בתמונה) קשת רחבה של צבעים שהתפרקו מחלק מהטושים שלנו. חלק נכבד מהטושים שלנו הוא באיכות ממש גבוהה ומים לא משפיעים עליו... 


 
ליצור ההזוי הזה קוראים צ'יצ'ראס. הוא סוג של ציקדה והוא משמיע קול ממש חזק, כנראה לצורכי חיזור. מין שריקה ארוכה וחזקה שנשמעת כמו מתח חשמלי ליד עמודי חשמל. הוא נולד בחול המועד פסח, ומפאת גודלו וצורתו המזעזעת קמעא, נקרא לו פרעה. בכל מקרה, פרעה נחת אצלנו בפתח הבית יום אחד ופירפר עד מותו כל היום שלמחרת, ואז הצטרף אחר כבוד לקיר הזכרונות החיים שלנו. הוא גם סיפק לנו שיעור מעניין על הרכב השרצים בגואטמלה והשיב על השאלה מהשבוע האחרון - מה זה הצפצוף הזה מסביב??? 
 
 
הלטאה היא דומיניקנית והכבוד על מציאתה שמור לאדוה יקירתי

ואחרון חביב - תראו מה הגיע באניה!! כן, סוף סוף הגיעו הארגזים האבודים ואיתם גם הטלסקופ הנפלא שלנו. יעל מיד רצתה ללמוד כיצד להשתמש בו, והכינה רשימת מזלות, כי אותם היא רוצה לראות בעזרתו. גם הספקנו כבר לשוטט קצת באינטרנט ולחפש איך נראות המערכות אותן יש לחפש. יחד עם זאת, התחילה אצלנו העונה הרטובה (ועל כך ברשומה הבאה) והשמים מכוסים עננים כל לילה, אז עדיין לא התנסינו בו.
 
 
 
 
עד כאן השבוע הזה. שבוע הבא מתחיל ממש עכשיו, ואיתו יום הזיכרון ויום העצמאות, אז נתרכז קצת בלימודי ארץ ישראל.
 
נשיקות <3 עינת
 
ודבר אחרון: שיגרה היא באמת ברוכה, מזל שעוד שבועיים אנחנו נוסעים לחופשת מולדת, כדי שנדע להעריך אותה מחדש :-) חג שמח!