פיניאטה במונית

לבלוג הבא יש התחלה של בדיחה נורא מצחיקה.
עוד לא ממש גיבשתי אותה, משהו בסגנון - איך מכניסים פיניאטה של חד קרן מכונף למונית צהובה?
כנראה שמהרגליים... לא מגובש עדיין, אבל נורא נורא מצחיק.
הנה, תראו תמונה.

לנהג המונית שלום.

ועכשיו קצת לענייני מיחזור - ליזה הכניסה בי רעיון. יש לי כמה חברות בשם ליזה, חלקן חברות טובות, חלקן חברות טובות מאוד, כולן אהובות ונותנות לי השראה.
הרעיון היה די מגניב, והוא כלל ארגז.
ארגזים יש לי מלא, ולכן לא היתה לי בעיה למצוא אחד מיותר ובגודל המתאים, אליו צירפתי בדים צבעוניים, מספריים, סרגל ודבק והנה לנו הדרכה!
קודם כל הורדנו את כל חתיכות הארגז המיותרות ונשארנו עם ארגז עירום.
 

זה ארגז נקי של דייסת קוואקר
 

עכשיו הגיע שלב בחירת הבדים. פה היה לנו דיון קצר, לגבי איזה בדים נבחר - ירוק, כחול עם חיפושיות או זהב. בסוף החלטנו על שילוב בין ירוק בהיר עם לבבות לארגז וזהב לידיות.

מה אתם אומרים על שילוב הצבעים?
חכו! זה נראה הרבה יותר טוב על הארגז

לידיות - חתכנו 2 פסים ברוחב 2 סרגלים כל אחד, אותם קיפלנו לשניים ותפרנו כדי ליצור 2 ידיות.

אתם רואים איך מדדנו רוחב סרגל? עם סרגל
אורך הידיות הוא כ40 ס"מ
 

 גזרנו 5 חתיכות בד, לפי 5 פיאות של ארגז, על פי גודל הפיאות של הארגז. פה זה לגמרי תלוי בגודל הארגז שתבחרו, ולכן אין מידות קבועות.
כדי להדביק את הבד לארגז השתמשנו בדבק פלסטי רגיל ומכחול.

 

פה רואים איך הבנות עובדות בשיתוף פעולה
אחת מתאמצת ללחוץ על הדבק והשניה מחכה.
יותר מאוחר הבנו שזה לא עובד ככה, אז אחת נשארה עם ההדבקה והשניה עברה לטפל בידיות - לגזור ולתפור
 

 והנה הארגז מודבק ועטוף כולו. חתכתי פתחים לידיות באמצעות סכין - 2 בכל דופן.



כמעט מוכן...

וככה נראה הארגז עם ידיות 

עכשיו - לקישוט! ליעל היה רעיון בערב האתמול לצבוע בחרוזים. מאחר והארגז הנוכחי מיועד למקלחת של הבנות, כתבתי להם בעברית ובספרדית והן הדביקו חרוזים צבעוניים.



יפה, נכון? צבעוני ושמח!

 



וזהו, מוכן! קדימה, למקלחת, להתמלא במגבות ושאר עניינים.. 

 

 

 

הבקבוקים כנראה יחכו לפעם הבאה...
 





 

 

עכשיו - אני חייבת לכם תמונות מהפעם הקודמת, של המפה הסביבתית שיצרנו, והנה הם לפניכם.

הר הגעש פקאיה

חיות הבית
שמתם לב כמה כלבים יש פה?
כולם הם כהבלה אחת



אמטיטלן - האגם בתחתית הגבעה

בית מבחוץ ובית מבפנים

וזו המפה בשלמותה על קיר חדר האוכל.
אני מאמינה שלאט לאט נוסיף לה עוד ועוד אתרים להתמצאות



 נשיקות <3 עינת


ועוד משהו קטן: למי שלא הבין - השבת אנחנו חוגגים את הגרייט פינאלה של תקופת ההולדת של עמית בחגיגות שכונתיות עם השכנים, עם פיניאטה חד קרן ועם הרבה ממתקים. עמית בחרה לחגוג עם עוגת שכבות קצפת עם תותים ושיער פזור.



כאן הבנות מכניסות ממתקים לחד קרן
וגם קצת לכיסים...





מזל טוב מלאך שלי, אני אוהבת אותך!













 יכול להיות שזה נגמר??

תרנגולות, אוהבות פרחים?

הבנות שלי רוצות תרנגולת.

או בשפתן שלהן, תנרגולת.

 

עכשיו. תרנגולת זה נחמד מאוד. אני אפילו מכירה כמה אנשים שיש להם כאלה בחצר, ולא רק חברים שגרים בכפר או במושב אלא כאלה שגרים במרכזים עירוניים! (אם אפשר באמת לקרוא לערד מרכז עירוני..) וזה די נחמד להם. יש להם ביצים טריות בכל יום ועכברים וכאלה...

וזה לא שיש לי בעיה עם בעלי חיים. והרי יש לנו כהבלה (הטעות במקור. כלבה אהבלה..) ו-2 ארנבים. אבל לרוב הטיפול שלהם נופל עליי ולא תמיד יש לי כוח. זה נכון, ברשימת החובות שלהן רשמו הבנות שחלק מחובותיהן זה טיפול בבעלי החיים, ועליי לכבד אותן ולהאמין בהן ולתת להן לממש את חובותיהן. בשביל ללמוד ממש את המשמעות ולהפנים.

אבל לא חבל על בעלי החיים?!

מדי יום ביומו אני מכינה סלט ירקות ושולחת את אחת הילדות להאכיל בשאריות את הארנבים. בדרך כלל העוללה רצה לבצע את המשימה הזו הכי מיד ועם הכי הרבה חדווה, תוך שהיא קוראת "איים! איים! אוקה! אוקה!" (או בתירגום "חיים! חיים! לוקה! לוקה!" כי ככה קוראים לארנבים..).

בכל בוקר אני מזכירה להן להאכיל את הכהבלה ולא לתת לה יותר מ-3 חטיפים. זה גורם לה לשלשל. או שאולי זה כל הממתקים האחרים שהיא אוכלת מהיד של העוללה במשך כל היום (זה לא אשמתה שהיא בגובה הנכון!). אני יוצאת איתה לטייל בבוקר ומחזיקה חזק חזק כשהיא נובחת על העוברים ושבים (רועה גרמני זה כלב חזק מאוד, מסתבר) בזמן שהבנות קופצות בחבל לידי או משחקות במכוניות על שלט או סתם מטיילות להן להנאתן ומספרות סיפורי נחשים או ברווזים או כל דבר מצפצף אחר. ועוד לא דיברתי על השערות הקצרות שאני מטאטאה מהרצפה מדי יום ביומו, או על זה שהיא אוהבת לישון אצלנו במקלחת (בתוך! המקלחת) וכל פעם מבהילה אותי מחדש כשאני הולכת לשירותים. 

 

סך הכל הן מאוד אוהבות את בעלי החיים שלהן. הן בכו מאוד כשהכהבלה אכלה את זוג הארנבים הראשון...

 

אבל! תרנגולת לא באה בחשבון! ולו רק בגלל שבח"לי קם ואמר - או אני, או התרנגולת, ועשה את הבחירה למאוד קלה עבור כולנו.

 

ולכן..מאחר ואפרוחים הם מאוד מאוד מאוד חמודים וצמריריים ורכים, מצאתי את ההדרכה המתוקה הזו ואתמול בבוקר ישבנו והכנו אפרוחונים קטנים מבדים צבעוניים. את האפרוחים לא מילאנו באורז, כמו בהדרכה, אלא בשאריות חוטי צמר ובדי לבד, ויעל רצתה ששלה יהיה רך במיוחד, אז היא מילאה אותו בצמר גפן! ילדה נבונה..

למעשה, התרנגולות הללו כל כך קלות להכנה וכל כך מקסימות, שהיום יעל הכינה עוד שתיים לבנות של העוזרת, ועמית הכינה עוד אחת לחברה בישראל.



נכון שהן חמודות?

יושבת אני ותופרת...

כשסיימנו עם התפירה והמילוי והמשחק בתרנגולות, מצאנו שאריות לבד ממובייל הסוסים שהכנו שבוע שעבר, והן נראו ממש כמו כובעים! אז הבנות תפרו גומי לשוליים וציירו, ואפילו עשינו ורדים קטנים מלבד והצמדנו לכובעים, והנה לנו התחפושות הראשונות של חודש אדר!



 ורדים מלבד, הוראות הכנה: גוזרים פס לא רחב במיוחד מבד לבד (עד 5 ס"מ) באורך של כ-20 ס"מ, ומתחילים לגלגל אותו סביב עצמו. אל תדאגו אם הקצה שלו בורח קצת כלפי מעלה, זה כל היופי. תופרים את התחתית שלו ודואגים לקווצ'ץ' אותה היטב שלא יתפרק הורד. גוזרים את קצות העלים קצת קצת במרווחים לא שווים וזהו. פשוט וקל ויפה ממש.

 

 

שבוע טוב וחודש שמח! <3 עינת

 

ועוד משהו קטן: אפרוחים בספרדית זה פואיטוס. הבנות למדו עוד מילה חדשה. 

אוספים

מאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי כאספנית לא קטנה.
ואני לא מדברת על אוספים פושטים כאלה - מדבקות, מפיות, מכתביות. גם כאלה היו לי, אבל לא רק..
היה לי למשל אוסף עצום של בקבוקים. מכל הגדלים ומכל הסוגים. אם מחלקת הרווחה היו נכנסים אליי לחדר לביקורת פתע, ההורים שלי היו בצרות ואני הייתי נכנסת למוסד גמילה בגלל בעיות שתיה, לכאורה..
היה לי אוסף מגזינים. מסע אחר, נשיונל ג'יאוגרפיק. אחרי 2 מעברי דירה בח"לי הציב תנאי - או אני והגב שלי, או המגזינים האלה.
כמובן שמיד השתמשתי בגב אחר על מנת להעבירם לספריה העירונית ובח"לי ואני עוד יחד (תודה לאל).
היום אני אוספת אומנויות. כבר 3 שנים אני לומדת דרכים חדשות להעסיק את עצמי בצורה יצירתית. ובהתאם - אני אוספת חומרי גלם. יש איתי בדים, חוטים, חרוזים, דפים, סרטים, מדבקות, שרק מחכים בצד לפרויקט המתאים ולזמן המתאים.
או שסתם נשכחו בצד..
עכשיו, למה אני בכלל מספרת את זה? גם כדי שתקבלו מושג לגבי מהלך חיי ומה שאני אוהבת לעשות בהם, ובעיקר כדי לספר דווקא על הבנות שלי. מסתבר שאספנות עוברת בתורשה.
הבנות הגדולות שלי בנות 9 ו-7. האוספים שלהם מגוונים מאוד ומבוזרים מאוד. אני מאמינה שאם לא הייתי עוצרת בעדן, מלבד 2 ארנבים וכהבלה (כלבה אהבלה, בשפתנו אנו), היו לנו בבית גם קנרית, צבי ים, חתול וסמור. ויש פה איפה להשיג את כל אלה...

הצופית הזו למשל נתקעה לנו בחלון וכמעט הפכה לחיית המחמד החדשה בבית. לצערי ולצערן של הבנות, זה לא פשוט לגדל צופית בשבי והיא לא הסכימה עם המצב.

לעומת זאת, אני לא יכולה לעצור מבעדן מלאסוף אבנים, מקלות, ומטוסי נייר.
במקום זה - אנחנו יוצרים מהם עולם חדש.

מובייל המטוסים מכל העולם.
גם נכנסנו לאינטרנט וחיפשנו מה הם הצבעים של חיל האוויר ההודי, התימני והעירקי



מובייל מקלות

 

וזהו לבינתיים.

יש עוד המון תמונות והמון יצירות והמון השראה ואוכל ואפילו יהיו הסברים אם תרצו!

אז אל תתביישו, ספרו לי מה דעתכם!

 <3 עינת.