הגרעכץ הגדול תקף בלילה בשתי חזיתות.
הראשונה, בכורתנו, העירה אותי בשלוש לפנות בוקר, שאחזיק לה את השיער כי היא צריכה לדחוף אצבע. אחרי דקה וחצי של נסיונות עקרים שלחתי אותה למיטה.
5 דקות לאחר מכן נשמעה זעקה מכיוון חדר האורחים (מתבצע ניסוי. תזכירו לי לחזור לזה) "לא שוב פעם!" והבכורה התגלגלה לחדרי כדי לקחת אותי לשירותים. אמרתי לה שתמצא את הדרך לבד. בינתיים הזאטוטה ביקשה לעבור אליי למיטה, כי כואבת לה הבטן. היא גם קדחה מחום. ובעודי מחבקת אותה, קראתי לבכורה שתשתמש בדרכיה של אחותה האמצעית, ותלך לישון עם פח זבל לידה, למקרה שהצורך יעלה, ושתנסה לישון קצת. אבל שתיקח את הפח הכחול, כי הפח הורוד נמצא למראשותיה של האמצעית שכבר יומיים לא מרגישה טוב.
בינתיים הזאטוטה ביקשה לעשות קקי. נשאתי אותה על זרועותיי לשירותים, שם עשתה פיפי וחזרה למיטה. 5 דקות התהפכות לאחר מכן, התלוננה שכואבת לה הבטן, אז שוב צעדתי איתה לכיוון השירותים, אך הפעם - ללא תוצאות בשטח. שטיפת פנים קלה וחזרה למיטה. 5 דקות התהפכות לאחר מכן, היא ביקשה לחזור למיטה שלה.
אנחנו מפריעים לה לישון.
רעש פח מתגלגל עולה מן החדר הסמוך.
הניסוי
יעל רוצה לישון בחדר לבדה. מכיוון שחדר האורחים שלנו פנוי כרגע, הצענו לה לעשות ניסוי ושבוע אחד לישון בנפרד. בלילה הראשון, עמית ביקשה ממנה שתישאר לידה עד שתירדם. שתיהן נרדמו.
בלילה השני הן כבר ישנו בחדרים נפרדים.
בלילה השלישי עמית לא הרגישה טוב.
בלילה הרביעי יעל טענה שבגלל שהיא לא ישנה עם עמית, אז עמית חלתה, כי היא מושכת אליה בדרך כלל את כל המחלות והעקיצות בחדר, ובלעדיה עמית חשופה.
לך תתמודד עם הגרעכץ.
ובכלל אני טוענת שזה קשור לעובדה שאתמול הן שיחקו עם בלוני מים והיתה בריזה קלילה בחוץ. אבל ככה אני יוצאת פולניה, אז אשב בחושך ואשתוק.
נשיקות <3 עינת
ועוד משהו אחרון: השעה 4 וחצי בבוקר. באמת חושך פה.
