יום ההולדת של עמית, ההפקה

את ישראל עזבנו כמה ימים אחרי שיעל חגגה את יום הולדת החמישי.
יום הולדת בישראל כולל עוגה עם נרות, הרמה על כסא, הורים, סבים, דודים, חברים, ממתקים והפעלה. אנחנו אהבנו הפעלות סיפורים. הייתי קוראת לילדים סיפור ומפעילה אותם בהצגה או במשחק, שקשור לסיפור. שולחן הממתקים נהנה מביקורים תכופים של הילדים והמבוגרים, ואחרי העוגה פותחים מתנות. אם יום ההולדת הוא בשבת בבוקר, אז תוך שעתיים נאספים הילדים, שבעים ומרוצים, והולכים לביתם.
שעתיים. אולי שלוש.

כבר יותר משנתיים שאנחנו חוגגים ימי הולדת לשלוש בנות בגואטמלה, ועדיין לא פיצחתי את הנוסחא. 
בפעם הראשונה, הופתעתי מאוד שההורים באו גם כן לחגיגה, ישבו ונהנו כאחד הילדים מההפעלות.
בפעם השניה, הופתעתי לגלות שהפעלות בימי ההולדת בגואטמלה כוללות שבירת פיניאטה, אכילת ממתקים וקריוקי. וזהו. פעם היה גם קוסם. רק אצלנו יש נר בבקבוק, תפוח עץ בגיגית מים או קערת קמח ובתוכה מתחבאת סוכריה.
בפעם השלישית, הופתעתי לגלות שלא משנה מתי נערכת יום ההולדת, ההורים ילכו רק כשהערב יורד ונגמרו הבירות במקרר.
אבל הפעם הופתעתי בגדול, כי אחד מהילדים (נער בן 17, כן?) עשה לי את מה שכל ישראלי עושה, ודיבר גלויות.
אתם מבינים, בימי הולדת בגואטמלה מגישים המארחים לחוגגים ארוחת צהריים מפנקת - המבורגר, נקניקיה בלחמניה, ארוחה גואטמלית טיפוסית של תמאל ופריחול (תמאל זה כיסון מבצק תירס שמאודה בתוך עלה בננה ובתוכו עוף ברוטב פלפלים וזה טעים מאוד. פריחול זה ממרח שעועית). האורחים ישובים ומשוחחים, ולא זזים בערך עד לשלב הקפיצה על הממתקים שניתזים מהפיניאטה.
בגואטמלה אין בופה.
ואני? אני השתדלתי לעמוד בציפיות. בפעם הראשונה הגשתי פלאפל. בפעם השניה הגשתי נקניקיה בלחמניה. ואז התחלתי להכין פיצות בימי ההולדת. 3-4 מגשים שחולקו לאורחים, לצג צ'יפס תעשייתי מתוך שקית. אבל לפני שבועיים, עמית ביקשה ליום ההולדת שלה שנגיש נאצ'וס ואבוקדו. ככה, בקטנה. אני שמחתי. בדיוק חזרנו מביקור בישראל ולא הייתי ערוכה לאפייה עדיין. והנה מגיע מרקו, ואומר לי שהוא לא יוכל להגיע ליום ההולדת כי יש לו מלא שיעורי בית להכין. "מה?," שאלתי. "אבל עמית ממש תשמח אם תגיע!". אוקיי, אומר לי הבחור, רק אם את מכינה פיצות.
נאלמתי דום.
אפשר להגיד שהופתעתי בגדול.
אם הוא היה אומר את זה בעברית, אולי זה היה פחות מפתיע.
ברור שהכנתי פיצות ליום ההולדת. אבל אם כבר ישראלי, אז עד הסוף!
עשיתי בופה.

בהזמנות ביקשתי שיבואו מחופשים.
בתור מה? שאלו אותי.
מממ....

שתי גואטמליות בלבוש טיפוסי, אחת נסיכה ואחת שלגיה.
התחלה טובה.

פיצות בהכנה. כשגרירים לתרבות האוכל הישראלי, לימדנו את המקומיים שטונה ותירס על פיצה זה מאוד טעים

שקיות ההפתעה כוללות יותר מתנות מממתקים,
כי את הממתקים אוספים מהפיניאטה.

עוד למדנו, ששתי פיניאטות עדיפות מאחת.
או אז לכל הילדים יש הזדמנות אחת, ולעתים שתיים, לחבוט.

קוסמת קטנה, עם איפור פנים
וכתר שקישטה בעצמה

שתי מיני מאוס, עם המתנות שקיבלו בשקית

ככה זה נראה כשאוספים ממתקים מהפיניאטה

עוגה אחת

עוגה שנייה

קוביות שוקולד וטחינה, ממתקים למבוגרים.
לגמרי גולת הכותרת

מסיבת יום ההולדת לא נגמרה הפעם בשש בערב, עם הורים שתויים קמעא וילדים מתרוצצים עם אוברדוס סוכר, אלא במסיבת פיג'מות עד השעות הקטנות של הלילה, מה שלא הפריע לצוות התרנגולות להתעורר בשש בבוקר.

בתמונה: תרנגולות שותות שוקולית ואוכלות ארוחת בוקר ללא ממתקים.
הצלחה.

וככה נסתיימה לה עוד הפקת יום הולדת.

בפעם הבאה הבטחתי לבנות שנאחד כוחות, ונחגוג להן יחד.

נראה כמה אגיע רחוק עם ההבטחה הזו...

נשיקות <3 עינת

ועוד משהו אחרון: נראה לכם שנגמרו ההפקות באמת?!

אנחנו בעיצומה של הפקת פורים פה, בגולה.

יהיה שמח...

יש לי ילדה בת 10.נקודה פסיק.

הילדה חוגגת 10.

מאחר ואני אישה של מילים (והרבה מילים בדרך כלל), אני נוטה לחשוב ולחשב לפני שאני מעלה מילים על כתב. חשוב לי שיובנו מילותיי שבכתב, יותר מאלה שבעל פה, כי על אלה (שבעל-פה) אני תמיד יכולה להגיד - לא אמרתי! בכתב זה כבר פרוצדורה: להשמיד ראיות, לטעון לבעיה במערכת האתר, לשקר.
לא מתאים לי.
ולכן אפרט קצת יותר את השורה הראשונה שלעיל.
הילדה. בכורתנו, ילדת פרח האהבה, הפילפילון הראשון לבית כהן. זו שלעולם תישאר ילדתי אבל כבר עכשיו בוחרת את בגדיה בחנות בלי עצתי, בולעת ספרים בקצב מטורף וסובלת משינויים הורמונליים. אז הילדה הזו חצתה השבוע את העשור הראשון לחייה באופן רשמי (אם כי לועזי) ונכנסה לפנתיאון בנות העשרה של המשפחה בגאון.
ולמה חוגגת בלשון הווה? כי אצלנו חוגגים ימי הולדת באופן רוחבי ולא נקודתי. נכון שכבר דיברתי על זה בעבר כאן וכאן ובפירוט מלא כאן, אז אני אסכם - בין תאריך הלידה הלועזי לתאריך הלידה העברי לרוב יש מספר ימים (11 יום במקרה של הפילפילון), ומשך כל התקופה הזו נקראת תקופת הולדת ובה נחגגים ימי כיף והלצה לרוב.
מקווה שהבהרתי את הנקודה.

ומה אצלנו?
התחלנו בהגשמת חלום. אנחנו טובים בהגשמת חלומות - מפורשים וגם כאלה שלא. יעל ראתה לפני כחודש את בימת ההחלקה על הקרח שבמרכז העיר והכריזה על חלומה להחליק על הקרח. בזכותה של חברה למדתי שבמרכז קניות מגניב שבעיר קיים גם כן משטח החלקה, מקורה ומסודר, וביום ראשון יצאנו בנות המשפחה ליום כיף בהפתעה - החלקנו על הקרח, ראינו סרט עם דליי פופקורן וסוכריות (לילה מוטרף במוזיאון 3 - סרט מגניב לאללה, ואפילו בת השנתיים היתה מרותקת), רכבנו על אופניים בשמש הנעימה ואכלנו המבורגרים - כל מה שהילדה חלמה עליו וגם קצת מעבר!

יום מושלם לחגיגות יום הולדת!

הסרט הבא ברשימה שלנו

נכון שהיא מגניבה בטירוף??
ואני אובייקטיבית, כן?



 

גם אני התפנקתי בזוג מחליקיים. כי מה לא עושים בשביל הילדים שלנו?
הזאטוטה לא הסכימה לוותר והחליקה כמו מלכה בעודה מבצעת טריקים מהסרט "לשבור את הקרח"

 

 

כמובן שלא סיימנו כאן. המשכנו ביום שני בשבוע, בו שוב יצאו בנות הבית - והפעם לעיר הגדולה! המטרה: למצוא פיניאטה בדמות בת הים וממתקים ופרסים וכוסות צבעוניות וכל מה שצריך בעצם בשביל לערוך מסיבת יומולדת מפוארת. הסתובבנו קצת בשוק. הרחובות הצמודים למרכז של המרכז מיועדים כולם לימי הולדת - פיניאטות צבעוניות מתנוססות על קירות חיצוניים, בשולי המדרכה. חנויות עמוסות צבע מוכרות תחפושות, שקיות הפתעה, משרוקיות, ממתקים. הפרסים (יש להגות פראאסים, כן?) עולים על כל דמיון - דביקים מגעילים כאלה בכל הצורות, בועות סבון, פרפרים מעופפים, משקפיים ענקיות, כובעי ליצן - יו ניים איט!  ממש הרגשתי לא נעים לקנות רק בועות סבון, דביקים, צמידים זוהרים ופרפרים כמתנות לילדים. הרגשתי כאילו השארתי חצי חנות מאחריי, והוא זועק לי - ומה איתי?? (והצטרף לעשרות החנויות המוזנחות האחרות שלא נכנסנו אליהן בכלל). מה שכן - קנינו ארנבון חדש. יעל הסכימה לוותר על כל המתנות שביקשה תמורת הארנבון הזה! (כמובן שאחר כך ציינה בחן שאם בא לנו - אנחנו יכולים לקנות לה מתנה נוספת. אבל זו החלטה שלנו.) ארנבון חמוד ואפרפר, שזכה לשם חיים ולאותו גורל כמו החיים הראשון שהיה לנו, ומצא את מותו בקיבתה של הכהבלה בלילה השני, כשהושארה זו בתוך הבית מאחורי דלת לא נעולה.

 

כמה, כמה צבע!

 

את מסיבת יום ההולדת חגגנו ביום ראשון האחרון, בחברתם של ילדי השכונה, ההורים שלהם, ההורים שלי וחברים ישראלים נוספים. אפילו בח"לי הצליח להגיע בזמן! וכמיטב המסורת הישראלית (מילדותנו שלנו, כי כאלה אנחנו - מיושנים) הוצאנו תפוחים מדלי מלא מים, הכנסנו נרות הקשורים מאחורה לבקבוקי מים והרמנו את ילדת היומולדת גבוה לשמים.  

 

 

מתכוננים לאירוע..

מנסות להוציא תפוח

ככה עושים את זה!!
הוא כמובן קיבל פרס - צנחן מפלסטיק ומצנח מתקפל

ילדת היומולדת המאושרת והעוגה המדהימה שקיבלה מוורה מתנה

והפיניאטה לה כולם חיכו - לפני הבלגן ;-)

 את החגיגות אנו מסיימים בכד' בשבט, 15 לינואר.
הבטחתי לה יום כיף אחת על אחת עם אמא. יהיה מעולה!

ובינתיים מתבשלים פרויקטים נוספים על הקנה..

חולצות נחתכות לכדי כדור טריקו וליצירת שטיח - הדרכה בהמשך
 

עוד הדרכה בדרך - של ריבוע פשוט

נשיקות <3 עינת

ועוד משהו אחרון - חדי ההבחנה שביניכם שמו לב שהחדרתי פנימה אנקדוטה לגבי הוריי שחגגו איתנו את יום ההולדת.
ובכן - הם פה!!!! עונת הטיולים החלה :-) מחר יש לי דייט עם בח"לי במסעדה. ועם הבוס שלו ועורכת הדין, אבל חפיף..