‏הצגת רשומות עם תוויות תפירה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תפירה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 28 בפברואר 2016

תחפושת ראשונה מוכנה: הדרכה

"אמא..", יבבה הזאטוטה באמצע הלילה, "משעמם לי במיטה.." טענה בשיא הרצינות והרימה עצמה לתוך המיטה שלנו. רציתי למחות ולומר שדווקא במיטה שלה יותר מעניין, כי יש בה אריות וחדי קרן וטיגריסים וארנבים, ואצלי במיטה יש רק את אבא, אבל לא היה עם מי לדבר. היא כבר היתה עמוק מתחת לשמיכה שלי וריחה המשכר הרדים אותי מיד.
כבר חודש וחצי שהיא ישנה איתי במיטה. אבא בגואטמלה, אנחנו בישראל, וגופה הזעיר היה כרית החימום שלי בחורף הקר בערד. הייתי רוצה לומר שבלילות הקרים אני היא זו שנהגה בבגרות מתבקשת, וחיממה את בתה בת ה3 כדי שלא תקפא, ואכן עד שנרדמה היו רגליה הזעירות תחובות בין רגליי בכדי שאחמם אותן, אבל בהמשך הלילה - גופה הוא זה שדאג שהגנים הפולניים שלי לא יכנסו לפעולה וידירו שינה מעיניי מפאת רעידות בלתי רצויות. היא והגרביים.
בשבוע האחרון, עם חזרתנו לשגרה, היא מנסה לחזור לישון במיטה שלה.
סתם, לא באמת. אני מנסה שהיא תחזור לישון למיטה שלה. היא, מצידה, משתעממת שם.

בעצם רציתי לספר לכם על חזרה לשגרה, חזרה לפינה שלי, חזרה ליצירה ולמכונת התפירה שלי. מיד בבוקר היום השני שלנו בבית, שאלה אותי דלילה אם יש לי רעיון ליצירת תחפושת סינדרלה לבת שלה. מיד פנינו לפינטרסט ידידנו, ומצאנו את הסינר סינדרלה המקסים שבלינק המצורף. יעל מיד ניגשה לארון הבדים שלי ומצאה בדים מתאימים, ושעה אחרי כן כבר דיגמנה הכמעט-נערה את הסינר המבוקש.


אני לא מצרפת מידות של בדים, כי גזרתי לפי המידה הספציפית של הילדה שמולי, ומשאריות שהיו לי בבית, אבל אני יכולה להגיד לכם שמהשאריות שלי נשארו שאריות. ובכן, למי שבא להכין לפורים, או סתם למשחק יומיומי, להלן התהליך:

הכנתי גזרה מגופיה קיימת והוספתי 1.5 ס"מ מכל כיוון בשביל תפר.
גזרתי 2 חלקים של הגופייה, כדי שיהיה נעים ונח ללבוש את הסינר.

היה לי סרט אלכסון בשביל הרצועות, אבל גם פיסת בד בעובי המתאים זה בסדר. הכנסתי את הסרט בין 2 חלקי הגופייה

תפרתי את הגופייה, יחד עם סרט האלכסון בכתפיים, והשארתי את פתח הבטן פתוח

גזרתי במספרי זיגזג את הצווארון. אם אין לכן - גם גזירת משולשים במספריים רגילות יעשו את העבודה. לא לשכוח גם לגזור את הפינות המרובעות

גופיית הסינר מוכנה

גזרתי חצאית בבד בצבע מתאים, באורך הברך, כשרוחב המותן קצת גדול יותר מפתח הגופייה, כדי ליצור כיווצים. רוחב תחתית החצאית יכול להיות עד פי 2 מרוחב המותן.

מבד לבן גזרתי ריבוע ברוחב המותן, ומבד תכלת גזרתי "טלאי"
זה יהיה הסינר של סינדרלה

את הטלאי תפרתי בתפר חיצוני לסינר הלבן.
שימו לב שגם את הסינר וגם את הטלאי השארתי ללא קיפול, כדי לשוות מראה בלוי, כמו של סינדרלה .
את הסינר תפרתי לחצאית.

הצמדתי את החלק הקדמי של הגופייה לימין הסינר, והצמדתי בסיכות

זה החלק האחורי, גם מוצמד בסיכות. ניתן לאבטח גם בתך ידני
 בשלב הזה, קיצרתי תהליכים, ותפרתי את החגורה (אותו סרט אלכסון שהשתמשתי בו בשביל רצועות הצוואר) ואת שני חלקי הסינר יחד. כדי שלא יתפרק הסינר באמצע, תפרתי תפר זיגזג רחב באמצע החגורה, וזהו. סינר סינדרלה מוכן.
באותו האופן ניתן להכין סינרים לכל הנסיכות של דיסני, ונראה לי שאקח את ההשראה שנחתה עליי ואכין לילדות שלי תחפושות לכל השנה.

ושוב הסינר, הפעם בלי ילדה מתחת :)

אז מה אתם אומרים? בא לכם להתנסות ולהכין סינר כזה גם כן? אם כן, אשמח לראות איך יצא לכם.

נשיקות <3 עינת

ועוד משהו אחרון: הכמעט-נערה שלי היתה היום במפגש ראשון של מועדון בת מצווה. אני כולי מתרגשת. 
דיון על הנפש הבהמית מול הנשמה.

יום רביעי, 11 בנובמבר 2015

דורון לאדון, הדרכה מצולמת

השבוע האחרון היה מפתיע ומשמח.
בתחילת השבוע ניגש אליי בח"לי וביקש לקחת אוכל איתו לעבודה מדי יום.
עכשיו, למי שלא מכיר, בח"לי האהוב (בחיר ליבי, כן?) הוא חקלאי חרוץ. מה שאומר שהוא יוצא בשביל להדליק את השמש בבוקר, וחוזר בשביל לנשק את הילדות לילה טוב. לפעמים. יש פעמים שהן מרדימות אותו קודם. בעצם רוב הפעמים זה ככה, אבל אין מה לעשות - כשאתה קם כל בוקר בשלוש וחצי (ואל תתחילו איתי בכלל עם הגדרות בוקר. אני יודעת ששלוש וחצי זה אמצע הלילה), אז אתה הולך לישון בשמונה.
בכל מקרה, עד כה הוא היה אוכל במהלך היום קפה, ומגיע הביתה רעב מאוד. ולכן החלטתו להתחיל לקחת אוכל לעבודה שימחה אותי מאוד. מה גם שזו היתה הזדמנות נפלאה לתפור לו משהו, מאחר וחצאיות הוא לא לובש.
מה תפרתי? תיק אוכל, כמובן! (ופה נכנס ריקוד קטן של אושר).

גם יפה וגם שימושי
התיק מאוד פשוט להכנה, את הרעיון הוצאתי מהפינטרסט, במחשבה שעל התיק להיות קל לנשיאה, קל לתפעול ומסוגל להכיל קופסא אחת עד שתיים. ו-2 תפוחים. ואולי גם נשנוש.

אז למה אני מחכה? קבלו הדרכה פשוטה לתיק אוכל.

 

פה הכל התחיל. ברעיון מצויר במחברת.

בח"לי בחר בבד החיצוני, הצבעוני ואני חיברתי לו 2 בדים - הכחול דמוי הג'ינס הוא הבד הפנימי והלבן המעוטר הוא לכיס המזלג.

על נייר לבן שרטטתי את הדוגמא לפי הציור במחברת והעברתי לבד
2 הבדים - הפנימי והחיצוני הם באותו הגודל והצורה. לא לשכוח להגדיל ב-1.5 ס"מ בשביל התפר. שימו לב שאין זה ריבוע, כי אם ב-2 פינות מנוגדות גזרתי פינה משולשת, בשביל הידיות.

קודם כל כיס. הכיס ישמש לאכסון מזלג וסכין, ולכן מדדתי והתאמתי לסכו"ם שיש לי בבית. את הכיס תפרתי ליד אחת מהפינות המשולשות, על הבד הפנימי. אחרי תפירת הכיס - יש לתפור את 2 פיסות הבד (חיצונית ופנימית) אחת לשניה, אך לא לתפור לאורך הפינות המשולשות. להפוך. 



זמן ידית! גזרתי 2 מלבנים מהבד הפנימי באורך 25*8 ס"מ
 
המספריים הם רק לשם הדגמה.
מאחר ואני עצלנית, לא גיהצתי את קיפולי הידיות, אך ניתן לראות את קווי הקיפול מאוד בקלות.
רואים את הקיפול? כך קיפלתי את 2 הידיות, ותפרתי לכל אורך הידית.


והנה ידית אחת מוכנה. קלי קלות.
 את הידיות הכנסתי לפינה המשולשת, מקפלת פנימה את הבדים וסוגרת את הפתחים.

ככה הכיס נראה עם סכין, מזלג וידית.
 
ועכשיו הגיע זמן כפתור!
בפינה אחת תפרתי תך כפתור עם הרגלית המיוחדת של המכונה. אני תמיד חוששת מהשלב הזה, ושמא יצא החור כמו שצריך, אבל לשמחתי התפר עבר חלק ויצא בול כמו שצריך.

רואים? מושלם!
את הכפתור תפרתי לפינה השניה.


וזה כל הסיפור! התיק מוכן. ומאחר שהתלהבתי נואשות צילמתי אותו מכל זווית אפשרית. כמה פעמים. עם קופסא, ובלי קופסא, ואוחזת ומניחה ובחלון ועל הרצפה. הנה, תראו כמה תמונות!

פרוס, התיק יכול לשמש גם במפת פיקניק זעירה. לגמד. או לזאטוטה גם.

סגור בכפתור.


סגור בכפתור עם קופסא וסכו"ם.


והנה אני אוחזת בו, סגור ומוכן.

לאחר שימוש של כמה ימים התבצע מקצה שיפורים - הוספתי צמוד לידיות סקוצ', בכדי שלא יתגלגלו ממנו התפוחים ברגע שהוא מונח על רצפת הרכב.
כמו כן, את התיק הבא אכין בצורה מלבנית, בכדי שהידיות יהיו קצת ארוכות יותר, אבל זה רק בגלל שבדרך כלל נארזות בזה התיק שתי קופסאות, ולא אחת.
 
 
נו...אז למה אתם מחכים? קדימה! לכו תפנקו מישהו אהוב!
וספרו לי אם נתקלתן בבעיה כלשהי או במשהו לא מובן, טוב?
 
נשיקות <3 עינת

יום חמישי, 27 באוגוסט 2015

פוסט הפולניה

קודם כל, נראה לי שאני חייבת לכם התנצלות.
כי הנה אני, הכותבת בלוג לעת תחביב, חיה את חיי ומבלה את חוויותיי, ולא משתפת אתכם בגרוש! וזה לא שאני לא חושבת עליכם. הו לא..כרטיס הזיכרון בטלפון שלי מלא בתמונות שכולן נלקחו מתוך מחשבה עליכם בלבד, ואיך אצרף אותם לבלוג מרנין ואתם תשבו בבית, או במשרד, או בדרך לאנשהו, מול המחשב או הטלפון, ותצחקו כל כך, שאדם זר שיעבור במקרה מול דלת המשרד שלכם יחשוב שאתם קצת דפוקים בראש כי אתם צוחקים בקול לעצמכם. לבדכם.
ואז מגיע הערב, ואני, בחוצפתי הרבה, הולכת לישון.
כאילו, מה?? מה לישון? איפה המחויבות? והרצון הטוב? וההתחשבות בכם, שחיים לכם בציפיה עמוקה לקרוא על הפדיחה האחרונה שלי (כמו לכתוב נגזרת למכנסיים במקצועיות רבה, ואז לגלות שתפרתי את שתי הרגליים אחת לשניה ויצרתי חצאית), או על איזו חוכמה של זאטוטה בת 3 (אמא, אני יכולה לאכול בכוח? שאלה והשפריצה מרק לכל עבר), או על איזו תובנה חדשה לגבי המקומיים (כי זמן בחירות עכשיו, ומלבד שלטי הבחירות הרגילים, שמעטרים כל עמוד/קיר/אבן שפה/הלך מסכן שעמד רגע אחד יותר מדי, ישנם גם שלטים המבקשים מהאלוהימה שלהם שיעזור להם לבחור נכון ולמגר את השחיתות במדינה. כבוד).
הרי החיים אינם חיים בלי שאהגה את הגיגיי מעל גלי הרשת. החיים שלכם, זאת אומרת. שלי דווקא די סבבה.

אז מה אני רוצה מכם בעצם?
שאלה טובה.
קודם אני רוצה להגיד לכם תודה, על שלא התייאשתם, וגם בימים של דילול בלוגי (יש כזה מושג, נשבעת לכם!) עדיין אתם חושבים עליי (פחחח..עאלק!) או לפחות ניגשים לבדוק מה חדש, ואיזה רעיון אווילי חדש התחשק לי לעשות (מכנסצאית למשל היה רעיון ממש טפשי, נאלצתי לשבת חצי שיעור ולפרום).
ורציתי להתנצל על שלא שיתפתי אתכם בסתם הגיגים בזמן האחרון אלא הלאתי את חלקכם בהדרכות שדורשות מכונות תפירה וכאלה. אני מתנצלת מעומקי ליבי ומבטיחה לכם שאעשה זאת שוב. כי אם אני נהנית אז בטוח יהיה מי שייהנה גם כן (שלום לך :-))
ולכן גם מבקשת מכם להמשיך ולקרוא, כי מדי פעם גם תבוא רשומה כזאת, שעוסקת בעיקר בהלקאה עצמית. ואת זה הכי כיף לקרוא, הרי.
ולסיום סיומת - בואו תשמעו שיר מגניב ששמעתי לאחרונה, ותגידו לי אם לא בא לכם להתאהב קצת שוב.

נשיקות <3 עינת

ועוד משהו אחרון: במקור הרשומה הזו היתה צריכה להיות מעוטרת בתמונות של התוכית צ'יקה והיא ספוגת מים אחרי מקלחת, ככה בשביל ההומור הנמוך, אבל המערכת החדשה של מייקרוסופט לא מאפשרת לי, אז עד העדכון החדש - ראו עצמכם כמודרי תמונות. 





יום רביעי, 19 באוגוסט 2015

הדרכה לעליונית מגניבה בחצי שעה

אהלן!!
מה שלומכם אנשים יקרים? בזמן האחרון היתה קצת יצירה בבית שלנו. יצרנו בגדים, תיקים, פונצ'ואים, אנחנו באמצע של יצירת שמיכות, וילונות, ההשראה והצבע פורחים יחד עם הגשם הטרופי שהגיע סוף סוף אחרי תקופה ארוכה של יובש.
למשל, אחד מדברי הלבוש שהכי נהניתי לעשות לאחרונה היתה העליונית הזו, שבתמונה.


העליונית הזו זכתה לתגובות רבות ברחבי הרשת, ואפילו נשאלתי אם אוכל לכתוב הדרכה. ובכן, ברור שכן!
לקח לי קצת זמן, כי הזמנתי לי מצלמה חדשה כדי שאוכל לצלם את השלבים באיכות הטובה ביותר שקוראיי הנאמנים זכאים לה.
השתמשתי בחשבון האמזון שלי, ויחד עם מתנות יום ההולדת של האבא היקר שלנו (זוכרים?) הזמנתי לי גם מצלמה שהבטיחה להיות מוצלחת במיוחד. מתנות יום ההולדת הגיעו (גם של הזאטוטה, שייחגג רק חודש הבא, ובכל זאת..), והשבוע סוף סוף הגיעה גם המצלמה. בשמחה גדולה פתחנו את הקופסא, פוצצנו את הפצפצים האדירים שמילאו אותה, וגילינו את המצלמה בפנים, והיא חסרת סוללות ומכסה עדשה. אז המתנתי עוד קצת בסבלנות, וכשהגענו הביתה מיד שמתי סוללות והתחלתי בניסויים.
המצלמה קקה. הפלאפון שלי עדיין מצלם טוב יותר.
וכך...לא נבזבז זמן - הנה ההדרכה.
בואו נכין עליונית כזו! עם פרנזים!!
מה אתם צריכים?
1. בד, באורך לטעמכם - מכתפיים עד אורך רצוי (בתוספת 4 ס"מ למכפלת) * 2. בהדרכה מדדתי בד רפוי ונעים בדוגמא מגניבה, באורך של 65 ס"מ (+4) * 2 (סה"כ 130 ס"מ)
2. מספריים.
3. מכונת תפירה וחוט בצבע המתאים (רצוי..)
4. פרנזים - כי זה מדליק, אבל לא חייב
 
בשתי התמונות למטה אתם יכולים לראות אותי מודדת - אורך של 65 ס"מ + 4 , רוחב כתפיים של 100 ס"מ +4


את קו הקיפול סימנתי בסיכות, פתחתי את הבד וקיפלתי שוב - הפעם לרוחב.
שימו לב שקו האמצע בולט בזכות הסיכות ששמנו קודם.
 
 
עכשיו נסמן את הפתח שלנו. מ-3 ס"מ למטה ועד 10 ס"מ בקו הקיפול.

 


סמנו לכם את קו הפתח וגיזרו, כמו בתמונות למטה.
שימו לב - פתחתי את הבד, שיחררתי את הסיכות, וככה זה נראה -
החלק השלם הוא הגב, החלק הפתוח - הקדימה של העליונית.
פשוט, נכון?



והופ! הגיע הזמן לגשת למכונת התפירה.
תיפרו מכפלת לאורך כל הבד כולו.
 

קפלו שוב את הבד, צד ימין לצד ימין, ומדדו 34 ס"מ מקו הקיפול, סמנו בסיכה.
אלו יהיו השרוולים! תיפרו יחד את שני חצאי הבד (מלמטה, לא מהקיפול!) עד הסימון שהשארתם, וזהו! סיימתם!

 
אלא אם כן אתם רוצים פרנזים :-)
אני מצאתי במקרה (עאלק! כיתתנו רגליים חצי יום עד שמצאנו את החנות היחידה בגואטמלה שמוכרת אותם ארוכים במיוחד) פרנזים באורך של 10 ס"מ.
תפרתי אותם לאורך כל המכפלת התחתונה, פתחתי אותם שיתנופפו ברוח, ו-וואללה! (במבטא צרפתי..)
 


 
 חצי שעה של עבודה ויש לנו עליונית מהממת.
תאמינו לי, לקח לי יותר זמן לבחור בד ולמצוא פרנזים...


לא התגמדתי.. יעל גם מדדה בשבילי את העליונית :)
אתם מוזמנים לשאול, לשתף, אשמח לראות תמונות של העליוניות שלכם, הכי חשוב - תהנו!

נשיקות 3> עינת

ועוד משהו אחרון: שמתם לב שכבר חודש אלול??
הנה נגמרת לה עוד שנה...