פורים היום!!

"המסיבה מתחילה בחמש!", קראתי לבנות. "בואו להתאפר!".
"מתי יוצאים?" שאל בח"לי. 
"ארבע וחצי," עניתי. "מקסימום רבע לחמש, לא נורא אם נאחר קצת".

כולנו היינו מקולחים בזמן, לבושים בתחפושות המושקעות שלנו בזמן, מאופרים בזמן ואפילו יצאנו בזמן (שזה חמש ורבע). הדרך היתה ריקה לגמרי בזכות הסמנה סנטה, השבוע הקדוש, שבו כל תושבי המדינה הנוצרים (שזה כולם חוץ ממי שהגיע למסיבה) נסעו לטייל בחו"ל, או באנטיגואה, או בכל מקום אחר שהוא לא העיר. תוך 25 דקות הגענו למרכז היהודי, מתפללים לעצמנו שנמצא חניה, כי אנחנו בחצי שעה איחור.

אבל כשירדנו במורד הביש לכיוון החניה המקורה, וראינו שמלבדנו נמצאים בה 2 רכבים בלבד, החלטתי שאולי כדאי שאבדוק שוב את ההזמנה.

"בח"לי..." ציינתי בחיל ורעד. "..נראה לי שהגענו שעה לפני הזמן."

"לא נורא," הוא ציין בתמורה. "אני רגיל שאת עושה לנו פדיחות".

************************************************

ועכשיו נעבור לסיבה האמיתית שהתכנסנו אליה היום - למה התחפשתי??

כולכם בוודאי זוכרים שבשבוע שעבר נחרדתי לגלות שאני לא יודעת למה אתחפש, ואז היתה לי הארה! כיפה אדומה!!

יש לי כיפה אדומה שתפרתי לעצמי לפני עידן ועידנים, ולפני יומיים הגיעו אליי סוף סוף המגפיים האדומים המ-ה-מ-מ-י-ם שלי, והכי כדאי לשלב ביניהם, ואי אפשר וונדר וומן כי את התחפושת הזו גל גדות כבר תפסה.

"אז אני אהיה הזאב??" שאל בח"לי, ואני קיפצצתי בעונג למשמע הידיעה המשמחת והלכתי לחפש לו זנב. אבל בטרם השלמתי את משימת הלבשת האוזניים הסתכלתי בו, וראיתי את מבט ה-פחחחחחח אליו הורגלתי, והחלטתי שהוא יהיה הצייד. צייד לא צריך תחפושת. הוא צריך רק להגיד שהוא צייד. ואת זה כבר דאגתי להגיד לכולם.

המסיבה עצמה היתה נחמדה מאוד, בעיקר כי הבנות זכו בפרס עבור התחפושות שלהן, שהיו 'הום מייד' כפי שיעל טרחה לציין בפני כולם.

אני חושבת שעזרה גם העובדה שכל שאר הילדים התחפשו לאסטרונאוט.

יעל תפרה לעצמה לגמרי לבד

סיפרנו לכולם שזו הנסיכה לאה,
אבל בעצם זו ריי. מסתבר.

אלזה הצטיידה באיפור

היפהפייה הנרדמת הצטיידה באקססוריז

למחרת התחפשנו שוב, ויצאנו למסיבת פורים בבית חב"ד. הפעם בלי הצייד, לכן הרשיתי לעצמי להשתמש לו באוזני הזאב, להגיד לכולם שאני זאב שהתחפש לכיפה אדומה, ולהרגיש נורא נורא מתוחכמת.

יש כיפה אדומה, יש סלסלה
מלאה מזון ושתיה, רק חסר זאב

אבל הכי חשוב - המגפיים!!

בסופו של דבר היה לנו חג מאוד כיף. התחפשנו, חגגנו עם חברים, זכינו בפרסים ובמתנות, ומאוד נהנינו. תודה לכל המארגנים :) נתראה בשנה הבאה?

נשיקות <3 עינת

ועוד משהו אחרון: זוכרים את הרשומה על הפטיפון? אז בשעה טובה ניגשנו לקחת את הפטיפון החדש, ואפילו קנינו שני תקליטים חדשים לאוסף - רדיוהד ורד הוט צ'ילי פפרס. מרגש :)

משנכנס אדר א', נכנס גם אדר ב'

דיברנו כבר לא פעם על ההפקות שלי, וחלקכם כבר ציינתם שאני לעתים מגזימה (טוב, רק אני ציינתי, אבל אף אחד לא התנגד!!).
אז הפעם נדבר על פורים.
אני אוהבת את חודש אדר. מתחילתו ועד סופו אני משתדלת לעשות לבנות שלי שמח (כי להתחפש בעצמי ולהתאפר כמו אהבלה זה לא לגילי). אנחנו מתאפרות, מתחפשות, ובזמן האחרון אנחנו רוקדות בסלון לצלילי ג'סטין ביבר וקייטי פרי.
שמחה גדולה.
אדר זה גם חודש ההולדת של עמית, וכולכם ראיתם לאן זה מוביל (עיין ערך כאן), ועוד השנה יצא לנו גם אדר א' וגם אדר ב', ככה שהיא מצפה ל2 ימי הולדת (ועל זה נאמר פחחחח). 
פורים זו הזדמנות להפקה משולבת.
יש לנו אפייה צבעונית ופורימית:

יש לנו איפור ותחפושות ותפירה:

מילא הטורבן, אבל ראיתם את ניסים גרמה מאחורה??

יש לנו משלוחי מנות יצירתיים:

מה עוד ברשימת ההפקה?
תחפושת ליערה של אלזה (אלא מה?!), יעל מכינה לעצמה תחפושת של הנסיכה ליאה ממלחמת הכוכבים (כי יש לה חרב והיא מדליקה) ואני לא יודעת עוד למה אתחפש.
יש למישהו רעיונות??

נשיקות וחג שמח! <3 עינת

ועוד משהו אחרון: אני רצינית לגבי הרעיונות, אני כמעט והתייאשתי.

תחפושת ראשונה מוכנה: הדרכה

"אמא..", יבבה הזאטוטה באמצע הלילה, "משעמם לי במיטה.." טענה בשיא הרצינות והרימה עצמה לתוך המיטה שלנו. רציתי למחות ולומר שדווקא במיטה שלה יותר מעניין, כי יש בה אריות וחדי קרן וטיגריסים וארנבים, ואצלי במיטה יש רק את אבא, אבל לא היה עם מי לדבר. היא כבר היתה עמוק מתחת לשמיכה שלי וריחה המשכר הרדים אותי מיד.
כבר חודש וחצי שהיא ישנה איתי במיטה. אבא בגואטמלה, אנחנו בישראל, וגופה הזעיר היה כרית החימום שלי בחורף הקר בערד. הייתי רוצה לומר שבלילות הקרים אני היא זו שנהגה בבגרות מתבקשת, וחיממה את בתה בת ה3 כדי שלא תקפא, ואכן עד שנרדמה היו רגליה הזעירות תחובות בין רגליי בכדי שאחמם אותן, אבל בהמשך הלילה - גופה הוא זה שדאג שהגנים הפולניים שלי לא יכנסו לפעולה וידירו שינה מעיניי מפאת רעידות בלתי רצויות. היא והגרביים.
בשבוע האחרון, עם חזרתנו לשגרה, היא מנסה לחזור לישון במיטה שלה.
סתם, לא באמת. אני מנסה שהיא תחזור לישון למיטה שלה. היא, מצידה, משתעממת שם.

בעצם רציתי לספר לכם על חזרה לשגרה, חזרה לפינה שלי, חזרה ליצירה ולמכונת התפירה שלי. מיד בבוקר היום השני שלנו בבית, שאלה אותי דלילה אם יש לי רעיון ליצירת תחפושת סינדרלה לבת שלה. מיד פנינו לפינטרסט ידידנו, ומצאנו את הסינר סינדרלה המקסים שבלינק המצורף. יעל מיד ניגשה לארון הבדים שלי ומצאה בדים מתאימים, ושעה אחרי כן כבר דיגמנה הכמעט-נערה את הסינר המבוקש.

אני לא מצרפת מידות של בדים, כי גזרתי לפי המידה הספציפית של הילדה שמולי, ומשאריות שהיו לי בבית, אבל אני יכולה להגיד לכם שמהשאריות שלי נשארו שאריות. ובכן, למי שבא להכין לפורים, או סתם למשחק יומיומי, להלן התהליך:

הכנתי גזרה מגופיה קיימת והוספתי 1.5 ס"מ מכל כיוון בשביל תפר.
גזרתי 2 חלקים של הגופייה, כדי שיהיה נעים ונח ללבוש את הסינר.

היה לי סרט אלכסון בשביל הרצועות, אבל גם פיסת בד בעובי המתאים זה בסדר. הכנסתי את הסרט בין 2 חלקי הגופייה

תפרתי את הגופייה, יחד עם סרט האלכסון בכתפיים, והשארתי את פתח הבטן פתוח

גזרתי במספרי זיגזג את הצווארון. אם אין לכן - גם גזירת משולשים במספריים רגילות יעשו את העבודה. לא לשכוח גם לגזור את הפינות המרובעות

גופיית הסינר מוכנה

גזרתי חצאית בבד בצבע מתאים, באורך הברך, כשרוחב המותן קצת גדול יותר מפתח הגופייה, כדי ליצור כיווצים. רוחב תחתית החצאית יכול להיות עד פי 2 מרוחב המותן.

מבד לבן גזרתי ריבוע ברוחב המותן, ומבד תכלת גזרתי "טלאי"
זה יהיה הסינר של סינדרלה

את הטלאי תפרתי בתפר חיצוני לסינר הלבן.
שימו לב שגם את הסינר וגם את הטלאי השארתי ללא קיפול, כדי לשוות מראה בלוי, כמו של סינדרלה .
את הסינר תפרתי לחצאית.

הצמדתי את החלק הקדמי של הגופייה לימין הסינר, והצמדתי בסיכות

זה החלק האחורי, גם מוצמד בסיכות. ניתן לאבטח גם בתך ידני

 בשלב הזה, קיצרתי תהליכים, ותפרתי את החגורה (אותו סרט אלכסון שהשתמשתי בו בשביל רצועות הצוואר) ואת שני חלקי הסינר יחד. כדי שלא יתפרק הסינר באמצע, תפרתי תפר זיגזג רחב באמצע החגורה, וזהו. סינר סינדרלה מוכן.
באותו האופן ניתן להכין סינרים לכל הנסיכות של דיסני, ונראה לי שאקח את ההשראה שנחתה עליי ואכין לילדות שלי תחפושות לכל השנה.

ושוב הסינר, הפעם בלי ילדה מתחת :)

אז מה אתם אומרים? בא לכם להתנסות ולהכין סינר כזה גם כן? אם כן, אשמח לראות איך יצא לכם.

נשיקות <3 עינת

ועוד משהו אחרון: הכמעט-נערה שלי היתה היום במפגש ראשון של מועדון בת מצווה. אני כולי מתרגשת. 

דיון על הנפש הבהמית מול הנשמה.

יום הבוחר(ת)

שלום שלום!

קודם כל אני רוצה להתחיל ולספר לכם שלבחור לא בחרתי היום (לצערי), אבל לעומת זאת כבר הספקתי לתפור רוכסן לכרית, לקנות בד חדש לשמלת קיץ לעמית, לשבור כוס מלאה בקפה שניה אחרי שסיימתי לנקות את הבית (טוב, נו...לא אני...דלילה..), להכין כוס חדשה ולשים שקית ממתיק בקערה של הממתיקים במקום בכוס קפה, לצבוע דף צביעה של ציור ויטראז' והיום עוד לא נגמר. מה אתם עשיתם היום?

בשנה שעברה, הכנו תחפושות פורים עם חוט ומחט. וקצת דבק חם. זוכרים?
אז השנה התחדשתי במכונת תפירה, ובחוג תפירה עם 2 מדריכות נהדרות שעוזרות לי להמיר את החלומות שלנו לבשר ודם (או לפיסת בד... הגיוני יותר). התחלנו עם למצוא את החלום האולטימטיבי. יערה מיד בחרה רפונזל (זו היתה התחפושת הכי מדליקה שמצאתי בשבילה, ולשמחתי היא התלהבה גם), עמית ראתה שמלת נסיכה מבריקה והחליטה שהיא מלכת אסתר ויעל התלבטה והתלבטה והתלבטה ובסוף החליטה שכדי שתוכל לשחק כדורגל בפורים (תמיד בשורה האחרונה יש לשאול את השאלה - האם אפשר לשחק כדורגל עם הלבוש הזה), כדאי שתתחפש ליסמין, כי יש לה מכנסיים.





 
 

 בכלל פורים היה מאוד שמח. אמא שלי היתה איתנו, ונסענו לעיר לחגוג עם הקהילה היהודית בבית הכנסת העתיק בעיר. בית הכנסת הזה עומד על תילו כבר 90 (!) שנה, וכמו בשנה שעברה - הבנות חזרו עם שקית מלאה צפצפות רועשות (שנעלמו באורח פלא יומיים אחר כך), צעצועים מטופשים (שנשברו כבר בדרך הביתה) ושמחה גדולה על חגיגה דוברת עברית.

 ועכשיו בואו נחזור רגע לאחור ונתמקד במכונת התפירה החדשה שלי. כן, כן..יש לי מכונת תפירה!! אמא ואבא שלי הפתיעו אותי במתנה הנפלאה הזו, ומאז היא עובדת שעות נוספות - תחפושות פורים, שמלות, חולצות, שמיכות. כל מה שבא לנו בעצם. הנה מדגם:

יעל חלמה, מדדה, בחרה בד ותפרה את שמת חלומותיה.

וגם יערה רצתה כזו,
אז הכנתי לה.



עמית עזרה לי להכין שמיכת תינוק כמתנה לחברה

וזו הפינה החדשה והנפלאה שלי.
סופי נחה לה על גב הכסא, מחכה שאקח אותה ואגדיל אותה עוד קצת.

שיהיה לנו יום מקסים! <3 עינת

ועוד משהו קטן: התגלו עצמותיו של מיגל דה סרוואנטס, שכתב את דון קישוט והמציא את דולצינאה. 350 שנה לא ידעו היכן הוא נמצא, ואני שואלת - אולי סרוואנטס היה אלביס של לפני 400 שנה, ופשוט לא רצה להתגלות?