יום ראשון של שוק

 

הכי אני אוהבת שוק.

יותר מקניונים, יותר משופינג חלונות ראווה.

עזבו אתכם מזגנים ומוזיקת מעליות - תנו לי צפיפות, מחנק, ריחות וצבע מסביב ואני שמחה. מאוד שמחה.

ולכן כשאסף וורה סיפרו לנו שהם ראו תוכים למכירה בשוק של סאן חואן סקטפקז (San Juan Sacatepequez), ידעתי שזו הזדמנות מצוינת לשכנע את בח"לי היקר ללכת לשוק.



ומה הדבר הראשון שקונים בשוק?
סל!

אל השוק הנפלא הזה כמעט ולא הגענו בגלל שלא מצאנו חניה. וגם בגלל שהמקום נמצא על הר גבוה גבוה, והדרכים אל השוק ומהשוק נראים ככה, כמו בתמונה הזו:

 

 אבל בסוף מצאנו חניה ליד בית הקברות העתיק (אנחנו לא המצאנו את הקבורה בקומות דרך אגב. בגואטמלה קוברים בבתים משותפים כבר מלא שנים), וראינו עשרות אנשים צועדים לעברו עם זרים מושקעים ובגדים בצבעים כתום וסגול, שמזוהים עם המחוז.

 

הנשים בבגדים מסורתיים, הגברים בחליפות.

 

מחכה ליד שוק הפרחים

הפרחים שאני קניתי לעצמי, לבית

 מסתבר שאחת מההתמחויות של המחוז היא גידול פרחים, וכמובן שזו הזדמנות מצוינת בשביל בח"לי לבדוק את איכות הפרחים וליצור קשרים עסקיים.

אני, מה אכפת לי? כשהוא עסוק, הוא שמח וכשהוא שמח אני שמחה.

 

שוק הפרחים

 

סידורי פרחים בשוק הפתוח

יום ראשון זו הזדמנות לכל התושבים באיזור להגיע לעיר, לקנות מוצרי מזון, בגדים מסורתיים, נעליים, חומרי נקיון. למכור תירס, אורז ושעועית, להקשיב לכומר המחזן בקתדרלה המרכזית ולהסתובב עם הילדים והסבתא בשוק ססגוני.

מוצרי חשמל משופצים וכבלים. למי שחסר לו.



 

אין ים ליד סאן חואן, אז אולי אלה דגי נהר וסרטני אגם. בכל מקרה, איכסס..

לא שאלתי אותה מה היא מוכרת, אבל היא היתה נורא יפה בעיניי.

צפיפות נהדרת של שוק

גם את הילדה הזו צילמתי כי היא היתה יפה בעיניי.

זוכרים את הסרטנים ממקודם?
אז זה מה שעושים איתם. סביצ'ה.

גלידה בגביע.

מעיפה את הדבורים מהפירות הממותקים שהיא מוכרת.
וכך, אפופה בדבורים מזמזמות היא החליטה לוותר, ועטפה את הפירות בבד צבעוני.

חצאיות למכירה

חולצות וסינרים.
ממש התאפקתי. כי איך תביא את כולם איתך הביתה?

זוכרים את המירוץ משבוע שעבר? זה שיעל רצה והיתה מאושרת?
אז ביום השוק הזה נתקלנו בחצי מרתון. ככה סתם.

אמא, תראי איזה יופי!
נכון.

בסוף יצאנו כולנו מורווחים. קנינו סל, פרחים הביתה, פירות ישר מהיצרן. הסתובבנו בשוק ססגוני ונפלא ואפילו החניה שלנו היתה מאוד נוחה לכניסה וליציאה. ולא שכחנו את התוכים! זוג חמוד מאוד, שכבר התחלנו ללמד אותם לדבר בעברית.

תראו כמה הוא חמוד

יהיה שמח, כן?

 

בדרך חזרה הביתה עצרנו לשתות פינה קולדה ולאכול טורטייה. גם זה היה כיף.



ולשתות פינה קולדה!

נשיקות <3 עינת

 

 

 

 

ועוד משהו אחרון: בדרך לשם, נתקלנו ביום קדוש לעיר מחוז קטנה, וכיאה לגואטמלה - היה צבעוני ושמח לעין!