רשמים מביקור מולדת פרק ב'

אז נכון שכבר שבועיים אנחנו פה, אבל הלב עדיין שם. רשמים מביקור מולדת, מספר 2.
את תל אביב אני אוהבת לביקור יומי. כשגרנו בישראל, ביקור בעיר נועד בדרך כלל לצורך קניות מיוחדות, אירועים מיוחדים.
הפעם, הנסיבות איפשרו לנו ללון לילה בעיר. והעונה? מושלמת! עדיין לא חם מדי, אין לחות בכלל, יום חול רגיל לילידים וחג בשבילנו, התיירים.
אז שכרנו חדר במלון קטן על הטיילת, בלי מעלית אבל עם נוף מפעים וארוחת בוקר מפנקת - TLV88
 
***הנוף מבית המלון לעת שקיעה. לקחנו פנטהאוז, עם ג'קוזי במרפסת, ובמשך 3 שעות הבנות לא יצאו מהמים***
 

 
 
 
***זוג ציירות באמצע העיר, מציירות בצבעי שמן בניין ישן***




 
 
***הטיילת של נמל תל אביב. ביקרנו בה פעמיים, נפעמות מהשקט, מנקיון הטיילת ולכלוך המים, מרמת גני השעשועים הגבוהה והגלידה***
 



 
 
***מרפסות העיר מזמינות אותך ללכת עם הראש בעננים***
 



 
***כמו זוג שומרי ענק, התמקמו הדקלים הללו בשני צדי הדלת***
 



 
***תראו איזה יופי המרפסת הפורחת הזו, מקסים!***
 



 
***הדקל הזה, למשל, חרץ את דינה של המרפסת, וכרגע היא כבר לא יכולה לגדול***

 


 
***כל כך נהניתי ללכת ולהסתכל למעלה***



 
***לפעמים, עדיף להסתכל למעלה, כי למטה רואים את זה. למרות שגם זה קיסמה של עיר***
 


 


***מלבד הטיולים בעיר תל אביב, גם טיילנו במורד כביש 31, בואך ים המלח. נוף מולדתי, ומקור געגועיי***
 







  
***ואי אפשר בלי אילת כמובן! מתי פעם האחרונה הקפצתם אבנים על המים?*** אני הקפצתי 5!
 





***בלילה הראשון, לשם החוויה, ישנו על שפת הים בקראוון שהוצב שם במיוחד בשבילנו***



 
 
***ובבוקר קמנו לזה***
עכשיו, למי ששואל אותי אם החוויה לקום בבוקר אילתי, על שפת הים, ישר לתוך הזהב הזה - אני אומר:כן! בהחלט!
אם תשאלו את בח"לי, תהיה לו תשובה אחרת לגמרי...
 



 
***את היום בילינו בצלילה. זוהי הצלילה הראשונה של עמית ויעל, ולפי הפרצופים - לא האחרונה***
החוויה היתה מושלמת בזכות הצוללנים של מועדון לאקי דייברס, שהיו מקצוענים, הציוד היה ברמה גבוהה וההדרכה היתה בהחלט מספקת. פלוס.
 



  

 
 


 



 


***את הלילה השני כבר בילינו בבית מלון - מלון אורכידיאה פינק אותנו בבריכות, בר, ארוחת בוקר וחדרים מרווחים (הבנות ישנו בקומת גלריה בחדר. מגנייב!!)***

 


 
 


***אני סוףסוף ביליתי ככה***
 

 


ועכשיו, ספונה בחדרי לעת שעת אחר צהריים גשומה, מאושרת שהגיע סוף סוף הקיץ לגואטמלה (!) ושאני יכולה לתת לטבע להשקות לי את הגינה, אני שואלת את עצמי - למה כל כך קצר? למה??

נשיקות <3 עינת

ומשהו קטן אחרון - תל אביב, העיר והאגדה