צמות מושלמות ומתנות יומולדת

קודם כל, לפני הכל, כל זה לא היה מתממש בלעדי חברתי הנפלאה אדוה ובנה הדנדש יואב. מה זה דנדש? בקושי שבועיים! חמודון עם קפלים מתוקים כאלה בכפות הידיים שבא למשמש כל היום. חבל רק שהם גרים בקרית טבעון, ואני גרה בקרית סאן מרטין. שזה בגואטמלה. בקיצור - לא משמשתי. אבל! בזכות הפעוטון המתוק, אדוה נמצאת בחופשת לידה ויש לה זמן פנוי לשוטט באינטרנט, והיא משתפת אותי (בין השאר) בממצאיה. הממצא האחרון מצא מאוד חן בעינינו והיה פשוט לעשיה, כי לכולנו יש שיער ארוך וכולנו גנדרניות (למצער לבו של בח"לי).
מכאן, שמיד התחלנו להסתרק ולייפות את עצמנו ואת שיערנו, ולהלן חלק מהתוצאות.

  

זאת צמת מפל

והנה מבט לצמת גולגול



ועכשיו מבט לצד השני בבקשה, בנות! יופי...



 

 

אדוונת - שוב תודה. היה כיף גדול!

 

ועכשיו למשהו שונה - כפי שסיפרתי לכם קודם, הפתענו את עמית וקנינו לה אופניים. מגניבות כאלה, של שווין. בצבע סגול ותכלת עם תיק מקדימה ופרנזים. אופני חלומות! תגובתה? איזה יופי! אבל ביקשתי חישוק...

בכל מקרה, האופניים הגיעו בארגז. אל תשאלו למה. החלטה פזיזה שלי - מי רואה אופניים מורכבות בחנות ובוחר דווקא את אלה שצריך להרכיב?? על הארגז היתה רשימה מפורטת של כלי העבודה הנדרשים ובפנים חוברת עבת מידות של כל ההוראות שקשורות לאופניים - כולל איך כדאי לקשור אותם שלא יגנבו. מאוד מסודרים, השווין האלה. הגענו הביתה ומיד פירקנו את הארגז ואת הקרטונים והניילונים וניגשנו לארגז הכלים וגילינו שחסרים לנו כמה כלים. בערך שלושה. מתוך חמישה. לא נורא! ניגשנו לעבודה בכל זאת, עם מפתח צינורות ומברג (ושלא תחשבו שאני כזו אמיצה! התקשרתי לבח"לי וסיפרתי לו שיש לנו זוג אופניים להרכיב. הוא אמר - יופי! אני חוזר בעשר בלילה. את אמא יוצרת, אז תיצרי לך אופניים...). וכך, לאט לאט הרכבנו הכל חוץ מהכידון שנאלץ לחכות ליום המחרת ולמפתחות האלן של העובדים בשכונה, והנה לנו זוג אופניים! עמית שמחה בהם מאוד ובלבה הרחב הרשתה ליעל לרכב עליהם עד שיגיעו האופניים שלה מישראל (יחד עם ארגזי הספרים..). גם עד שהיא עצמה תדע לרכב עליהם, כי היא רצתה אופניים ללא גלגלי עזר ובשביל זה צריך את אבא. אמא לא רצה. יש לה עגלת תינוק וכהבלה לסחוב בכל פעם שיוצאים החוצה, אז זה פטור מוכח.

 

כמעט סיימנו את חגיגות יום ההולדת. נשאר רק לעשות מסיבה לילדי השכונה עם פיניאטה של חד קרן והרבה ממתקים וזהו, עד ליומולדת הבא. אה! וחישוק...

 

 

נשיקות <3 עינת

 

ועוד משהו קטן: אנחנו יוצרות לא מעט בזמן האחרון. לימדתי את יעל והיא לימדה את עמית איך לרקום border. זה די מגניב וזה חלק ממתנות הנשים של חיי אז הן החליטו לרקום אחת לשניה. מקסימות שכאלה!

 

 

יעל מתכננת את הצבעים ברקמה שלה

 

ואחרון אחרון חביב - הבנות ציירו לאבא שלהן ציורים למשרד בביקור האחרון שלנו בחווה.
התמונות לפניכם!