על אהבה ומלחמה

ימים מאוד עסוקים עוברים עלינו. וכולם מאוד נעימים.
היום התקדמנו מאוד עם התחפושות לפורים. יעל כבר כמעט ציפור מושלמת. גזרנו משולש לבד לבן באורך של הזרועות שלה, והדבקנו נוצות צבעוניות עם דבק סיליקון. לזרועות תפרנו גומי עבה אליו נכנסות הידיים ובצוואר תפרנו סרט תחרה יפה וקשרנו כמו גלימה.
את המסכה קנינו מוכנה, כי יעל מצאה מסכה עם נוצות טווס והתלהבה מאוד, אל לא ויתרנו על העשייה ויעל הדביקה עוד נוצות צבעוניות שיהיה שמח.
היכונו...ספוילר..ככה התחפושת נראית בינתיים.

בינתיים היא נהנית לקפץ בבית כמו תרנגולת ולקרוא קרע!קרע! כמו עורב ולטעון שהיא תוכי. המממממ....

 

התחפושת של עמית (קליאופטרה) כבר נמדדה ונגזרה, אבל עוד לא נתפרה (אני זוכרת שכבר ציינתי פעם כמה הייתי שמחה למכונת תפירה, נכון?). חסר לי חוט לבן. ונחש קוברה כדי שנוכל לצבוע אותו בזהב ולהדביק לה על הכתר.

 

אבל לפני התחפושות, התעסקנו היום באהבה ומלחמה. אהבה - למאפים. הוצאתי בבוקר מהמקפיא את הבצק שנשאר מהחלות של שבת, ואפיתי לחמניות נפלאות לארוחת עשר לבנות (עאלק לבנות....חופשי אני טוחנת לחמניה עכשיו, שמתבוססת לה במיץ של סלט ירקות טרי. אבל גם אני בת, אז מותר לי!) והבנות אפו עוגיות בצורות ע"פ המתכון של קרין גורן, רק שבמקום שמן השתמשנו בחמאה, ובמקום קינמון (כי בח"לי לא אוהב) השתמשנו בקקאו. יצא מעולה! מילאנו קופסא ענקית בעוגיות, וגם מצאנו קופסא צבעונית ומילאנו בעוגיות סוכריות ושוקולדים ו-וואללה! (במבטא צרפתי) יש משלוח מנות ראשון! הכל טוסט.

 

הריח בבית היה מעורר תיאבון ומתוק מתוק. אני אוהבת ריח של אפיה בבית. לדעתי זה ריח שעושה בית.

אבל כנראה גם לדעתם של מליוני הזבובים שהחליטו להתביית אצלנו, ומכאן המלחמה. למי שרוצה לדעת יותר, מוזמן לקרוא בבלוג של יעל על המלחמה הזו. 

מגעיל לגמרי - חלק מקורבנות המלחמה

 

וזה היה היום שלנו עד כה. אנחנו עכשיו באמצע היום. עוד שעה וחצי הולכות לחוג בריכה (כל הבנות שוחות), ואחר כך ליעל יש תור למספרה לעשות "בומבה" (שזה מין גל כזה בשיער שנשאר תקוע. יעל והשטויות שלה, ואני נגררת אחריה ועוד בהתלהבות!), ואז לקנות לעמית אופניים ליום ההולדת - ראיתי שווין מהממות בסגול וורוד עם שוונצים בידיות ותיק במקדימה על הרמה, אבל אל תספרו לה, זה סוד...

נשיקות <3 עינת

ועוד משהו קטן: מישהו יודע איפה חוגגים עדלאידע בגואטמלה? המידע עדיין לוטה בערפל...