מי שקורא את הבלוג שלי, עלול בטעות לחשוב שכל היום אנחנו רק מטיילים ללא דאגות בלב בבית הזה. טוב. זה לא כל כך רחוק מהמציאות. אנחנו באמת מטיילים הרבה, ומכמה סיבות - הראשונה, כי זה ממש ממש כיף, לטייל ביחד.
השניה, כי זה היה הרעיון הכללי מאחורי הרצון שלנו לעזוב את הארץ ולעבוד בחו"ל.
והשלישית, נו באמת! אנחנו בגואטמלה! איך אפשר שלא??
מאוד משמח אותנו לארח משפחה וחברים בארץ המופלאה הזו כי בכל פעם אנחנו מגלים קצת יותר ממנה, ואמנם רואים את האתרים העיקריים יותר מפעם אחת, אבל בכל פעם החוויה היא אחרת.
אז באיחור אופייני, הנה כמה תמונות מהטיול האחרון שלנו (שהיה בתשרי,כן?! זאת אומרת באוקטובר..), שהיה פשוט נ-ה-ד-ר!
התמונות הן לאו דווקא לפי הסדר שבו טיילנו, אבל הן נבחרו בקפידה.
סמוק שמפיי. אולי אחד מהמקומות הכי יפים בעולם.
עצי קקאו, ילדים שמוכרים שוקולד ביתי, ונהר אחד גדול שלרגע זורם מתחת לאדמה ולרגע מתפרץ מהצד השני שוצף וקופץ.
ובינתיים, מעל פני השטח, בריכות רדודות של מים זכים והרבה ירוק.
בדרכים חוצים שווקים מקומיים צבעוניים וריחניים.
החלון לרוב נשאר סגור כי הריח דווקא לא משהו.
ופתאום, באמצע שומקום - מעבורת!
האמת, קצת חששתי...
טיקאל. ג'ונגל עתיק שחלקו בגואטמלה וחלקו במקסיקו והא מכסה עיר ענקית.
פה פגשנו טרנטולה. אוסקר דאג להביא אותה במיוחד בשבילנו,
ושילמנו לו כדי שהיא תופיע במקרה על הדשא לפנינו.
ביקשנו טיגריס, אבל גם טרנטולה זה נחמד..
אגם פטן-איטצה, במדרונות הג'ונגל.
שיט על הנהר המתוק - ריו דולסה
אפילו מצאנו מלון עם בריכה ומגלשות!
ושוב בדרכים הצבעוניות של גואטמלה.
אגם אטיטלן המרהיב, עם הרי הגעש שסביבו והכפרים הציוריים.
ביקור בסנטיאגן אטיטלן, טיול בתוקתוק סביב הכפר (כפר,כן?! 60.000.איש!)
הגברת הזו, מלבד היותה מקצוענים בליפוף החגורה הארוכה הזו סביב ראשה כבמעשה כובע מצחיה, מופיעה בצעירותה על מטבע ה-25 סנטאבוס (אגורות)
מכבסה ציבורית
סדנת שוקולד במוזיאון השוקולד באנטיגואה
ובינתיים אפשר לטעום מהליקר שוקולד בטעמים...
מקלפים, קולים, לומדים, טוחנים, וטועמים.
הרבה טועמים.
השפים
והתוצאה
אומגה בטנדור, נקודת תצפית מרהיבה מעל אנטיגואה.
גולת הכותרת! ביקור בחווה של בח"לי
תצפית על אגם אמטיטלן, בדרך להר הגעש פקאיה
פקאיה! הפעם החלטנו לטפס עם סוסים!
ולצלות מרשמלו בסיטונאות..
ביוטופ הקצאל.
לא ראינו קצאל.
הם בכלל מגיעים בדצמבר.
עד כאן לטיול הזה.
השבוע היינו בחוף האוקיינוס השקט לרגל פסטיבל הצבים, אבל על כך אספר מחר.
נשיקות<3 עינת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה