לפני כמה ימים החלטתי להעלות את הבלנדר האדום שלי מהארון למטה ולעשות בו שימוש מועיל ליצירת שייק פירות. אתם מבינים, עד עכשיו שימש הבלנדר האדום למעיכת שעועית ואפונה בלבד, והגיע הזמן לתת לו לטעום קצת מיץ.
הרעיון היה להכין שייק מנגו ומיץ תפוזים. הביצוע - קצת כושל. זה לא פשוט להכין מיץ תפוזים כשעל יד אחת תלויה לך עוללה בוכיה עם ניבים מבצבצים, ולכן במקום מיץ, הושלכו התפוזים אחר כבוד יחד עם המנגו לתוך הבלנדר וקיוו לטוב. והטוב איחר להגיע. כן, רסק הפירות היה מאוד טעים, אבל מיאן לצאת מהקנקן אלא עם כפית, מה שהגדיר אותו כגרבר מאוד מוצלח.
אתם חושבים שבזה סיימתי?? לא ולא! אין מגדירים נסיון כושל אחד כאי הצלחה עד שלא מוסיפים לו כישלון נוסף. ואכן, אחד כזה לא איחר לבוא כשהחלטתי לנסות ולהכין שייק אבוקדו. אני יודעת. זה נשמע איום ונורא. אבל! טעמתי אחד כזה! אני מחשיבה את עצמי כדי נועזת בכל הנוגע לאוכל, וכשהציעו לי במסעדה אחת שייק אבוקדו ומיץ תפוזים וקראו לו גם משקה בריאות, הייתי חייבת לנסות וזה היה ממש ממש טעים. ולכן, נחתכו להם 2 אבוקדואים בשלים מאוד, הצטרפו אליהם 2 תפוזים חתוכים (כן..כבר דיברנו על זה שאי אפשר לעשות מיץ כשעוללה בוכיה וכאלה..), קצת מים ו-voila! איכסה צרוף. אז הוספנו עוד תפוז ושקית ממתיק (עמית הצטרפה אליי כאן כטועמת מלכותית ומעודדת צמודה) והתוצאה היתה טעימה. כן כן..לא מגעילה, לא לא מגעילה, טעימה! בח"לי לא היה שותף לאבחנה, לפחות לא בשלוק הראשון, אבל העוללה שתתה כוס אחר כוס בשקיקה גדולה. בסוף הארוחה 2 השייקים הצטרפו להם לקנקן אחד, אותו אני שותה לבד כבר יומיים... דרך אגב, הם מכינים פה גם שייק מנגו ופטרוזיליה וזה גם לא רע כל כך, אבל על זה ויתרתי מראש..
אז כפי שאתם בטח זוכרים, משפחתי הנפלאה (או לפחות חצי ממנה) מגיעה הנה עוד שבוע וחצי (וואו! איך הזמן טס! לפעמים זה ממש תענוג, נכון?). ומאחר ואחת מהאובססיות שלי הן שתמיד יהיה מה לאכול על השולחן, כבר התחלתי לתכנן ולהוציא לפועל חלק נכבד מהבישולים לתקופה הזו. אנחנו לא מתכוונים להיות יותר מדי בבית, ונטייל לא מעט. חודש אפריל זה חודש חם ועדיין יבש בגואטמלה, וגם הם חוגגים פה שבוע שלם של חופש וחג, אז יהיה לנו מאוד מעניין. אבל לאכול צריך. אז מה בתוכנית?
*להכין עם הילדים דברי מתיקה על מקל - פירות, כדורי שוקולד. זה גם טוב לטבעוניים שבינינו, שלא יכולים לאכול סתם גלידה.
*קציצות. הרבה קציצות. קציצות זה משהו שקל מאוד להכין מראש ולהקפיא. אז כבר הכנתי קציצות עוף וקציצות בשר, אפיתי אותן בתנור (והרי אנחנו נמנעים משמן) והקפאתי. הקציצות שלי מאוד עסיסיות ובלי לחם. אני מכינה אותן עם המון המון ירק - סלק מבושל, תרד ובצל מאודים, קישוא, תפוח אדמה - בעצם כל מה (כמעט) שיש במקרר, ואז הן טעימות מאוד מאוד. לקח לי הרבה זמן להצליח עם קציצות, הן תמיד יצאו לי יבשות מדי או חסרות טעם, עד שהבנתי שאם טעים לי לפני הבישול, אני צריכה להוסיף עוד חצי כפית מלח ואז זה גם יהיה טעים לכל השאר...ורק אז לבשל!
*זה.
בח"לי היקר אוהב בשר. בארץ הוא בנה מנגל מדיסק של טרקטור (או משהו כזה, אל תתפסו אותי במילה, אבל זה מגניב לאללה), משהו שעונה על צרכיו הקולינריים, או הקרניבריים אם חושבים על זה. ולכן, מזה זמן רב שאנחנו מחפשים מנגל ראוי. כמעט והתפתינו לקנות מנגל גז, בשביל הקלות והטכנולוגיה. ואז נשלחנו לראות את המנגל הזה. ההתלבטות היחידה היתה המחיר, שגם עליו לא התמקחנו יותר מדי - גודל מושלם, עבודת יד, טכנולוגיה פשוטה, יעילה וגאונית, עם מנגנון הרמה על גלגל שיניים לבישול ארוך או קצר. את הבשר קנינו בניפו-ניפה, שזו מסעדת בשר ארגנטינאית. פיסות הבשר היו פרושות לפנינו ורק היינו צריכים לבחור על פי מידת העשייה הרצויה לנו. לאחר שוטטות לא קטנה גם מצאנו גחלים. מיד הגענו הביתה, הדלקנו וטעמנו והיה נפלא!! בכל מקרה, צד אחד של המנגל נשאר נקי ומוכן לבשר שהוכשר על ידי רבנים, ופרגיות שקניתי יתובלו, ישופדו ויוקפאו גם כן כהכנה לביקור המיוחל.
* גם חלות של שבת ניתן להכין ולהקפיא, וכפי שראיתן בנותיי המוכשרות כבר מכינות צמות מ-6 חלקים (!!) ותודה לציקי מאיבמביני על ההסבר הנפלא.
אני אכין כמות כפולה השבת, אקלע צמות ואקפיא. מה שיישאר זה רק להוציא מהמקפיא, להתפיח ולאפות! נפלא..
נשיקות <3 עינת
ועוד משהו אחרון: כבר 3 ימים שמסתובב אצלי בבית וירוס משתעל. הוירוס הנאלח מדיר שינה מעיני האמצעית ומונע ממנה ללכת לחוגים. שלא באשמתו של הוירוס, גם העוללה כבר ציינתי שמבצבצת ניבים, מה שמדיר שינה גם מעינינו. בתי הבכורה ציינה בפנינו שהיא רוצה להישאר ערה כשאליהו הנביא יבוא.
ואני שואלת - מישהו יכול להגיד לי מתי אוכל לישון שוב??
הרעיון היה להכין שייק מנגו ומיץ תפוזים. הביצוע - קצת כושל. זה לא פשוט להכין מיץ תפוזים כשעל יד אחת תלויה לך עוללה בוכיה עם ניבים מבצבצים, ולכן במקום מיץ, הושלכו התפוזים אחר כבוד יחד עם המנגו לתוך הבלנדר וקיוו לטוב. והטוב איחר להגיע. כן, רסק הפירות היה מאוד טעים, אבל מיאן לצאת מהקנקן אלא עם כפית, מה שהגדיר אותו כגרבר מאוד מוצלח.
אתם חושבים שבזה סיימתי?? לא ולא! אין מגדירים נסיון כושל אחד כאי הצלחה עד שלא מוסיפים לו כישלון נוסף. ואכן, אחד כזה לא איחר לבוא כשהחלטתי לנסות ולהכין שייק אבוקדו. אני יודעת. זה נשמע איום ונורא. אבל! טעמתי אחד כזה! אני מחשיבה את עצמי כדי נועזת בכל הנוגע לאוכל, וכשהציעו לי במסעדה אחת שייק אבוקדו ומיץ תפוזים וקראו לו גם משקה בריאות, הייתי חייבת לנסות וזה היה ממש ממש טעים. ולכן, נחתכו להם 2 אבוקדואים בשלים מאוד, הצטרפו אליהם 2 תפוזים חתוכים (כן..כבר דיברנו על זה שאי אפשר לעשות מיץ כשעוללה בוכיה וכאלה..), קצת מים ו-voila! איכסה צרוף. אז הוספנו עוד תפוז ושקית ממתיק (עמית הצטרפה אליי כאן כטועמת מלכותית ומעודדת צמודה) והתוצאה היתה טעימה. כן כן..לא מגעילה, לא לא מגעילה, טעימה! בח"לי לא היה שותף לאבחנה, לפחות לא בשלוק הראשון, אבל העוללה שתתה כוס אחר כוס בשקיקה גדולה. בסוף הארוחה 2 השייקים הצטרפו להם לקנקן אחד, אותו אני שותה לבד כבר יומיים... דרך אגב, הם מכינים פה גם שייק מנגו ופטרוזיליה וזה גם לא רע כל כך, אבל על זה ויתרתי מראש..
 |
| עלי תרד ומנגולד ממולאים בסלט טונה מבושל |
 |
| תמאל |
 |
| זוכרים את הקציצות האלו? מלאות בכל טוב וגם בסלק. בלי שמן בלי לחם. |
 |
| כדורי שוקולד על מקל |
 |
| ארוחת בוקר של אלופים. שלי בעיקר.. |
 |
| ממממ....מאפינס... |
 |
| חלות שבת שהכינו הנסיכות |
 |
| גלידה גואטלמטקית - פירות קפואים על מקל מצופים בשוקולד.. |
*להכין עם הילדים דברי מתיקה על מקל - פירות, כדורי שוקולד. זה גם טוב לטבעוניים שבינינו, שלא יכולים לאכול סתם גלידה.
*קציצות. הרבה קציצות. קציצות זה משהו שקל מאוד להכין מראש ולהקפיא. אז כבר הכנתי קציצות עוף וקציצות בשר, אפיתי אותן בתנור (והרי אנחנו נמנעים משמן) והקפאתי. הקציצות שלי מאוד עסיסיות ובלי לחם. אני מכינה אותן עם המון המון ירק - סלק מבושל, תרד ובצל מאודים, קישוא, תפוח אדמה - בעצם כל מה (כמעט) שיש במקרר, ואז הן טעימות מאוד מאוד. לקח לי הרבה זמן להצליח עם קציצות, הן תמיד יצאו לי יבשות מדי או חסרות טעם, עד שהבנתי שאם טעים לי לפני הבישול, אני צריכה להוסיף עוד חצי כפית מלח ואז זה גם יהיה טעים לכל השאר...ורק אז לבשל!
*זה.
בח"לי היקר אוהב בשר. בארץ הוא בנה מנגל מדיסק של טרקטור (או משהו כזה, אל תתפסו אותי במילה, אבל זה מגניב לאללה), משהו שעונה על צרכיו הקולינריים, או הקרניבריים אם חושבים על זה. ולכן, מזה זמן רב שאנחנו מחפשים מנגל ראוי. כמעט והתפתינו לקנות מנגל גז, בשביל הקלות והטכנולוגיה. ואז נשלחנו לראות את המנגל הזה. ההתלבטות היחידה היתה המחיר, שגם עליו לא התמקחנו יותר מדי - גודל מושלם, עבודת יד, טכנולוגיה פשוטה, יעילה וגאונית, עם מנגנון הרמה על גלגל שיניים לבישול ארוך או קצר. את הבשר קנינו בניפו-ניפה, שזו מסעדת בשר ארגנטינאית. פיסות הבשר היו פרושות לפנינו ורק היינו צריכים לבחור על פי מידת העשייה הרצויה לנו. לאחר שוטטות לא קטנה גם מצאנו גחלים. מיד הגענו הביתה, הדלקנו וטעמנו והיה נפלא!! בכל מקרה, צד אחד של המנגל נשאר נקי ומוכן לבשר שהוכשר על ידי רבנים, ופרגיות שקניתי יתובלו, ישופדו ויוקפאו גם כן כהכנה לביקור המיוחל.
* גם חלות של שבת ניתן להכין ולהקפיא, וכפי שראיתן בנותיי המוכשרות כבר מכינות צמות מ-6 חלקים (!!) ותודה לציקי מאיבמביני על ההסבר הנפלא.
אני אכין כמות כפולה השבת, אקלע צמות ואקפיא. מה שיישאר זה רק להוציא מהמקפיא, להתפיח ולאפות! נפלא..
נשיקות <3 עינת
ועוד משהו אחרון: כבר 3 ימים שמסתובב אצלי בבית וירוס משתעל. הוירוס הנאלח מדיר שינה מעיני האמצעית ומונע ממנה ללכת לחוגים. שלא באשמתו של הוירוס, גם העוללה כבר ציינתי שמבצבצת ניבים, מה שמדיר שינה גם מעינינו. בתי הבכורה ציינה בפנינו שהיא רוצה להישאר ערה כשאליהו הנביא יבוא.
ואני שואלת - מישהו יכול להגיד לי מתי אוכל לישון שוב??
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה