יום רביעי, 21 בדצמבר 2016

נרות חנוכה, הדרכה מצולמת

בטח כבר סיפרתי פעם את הסיפור הזה, אבל לא אכפת לי - תקשיבו בכל זאת.
את חנוכה הראשון שלי כאדם בוגר פגשתי ביום הראשון בעבודה חדשה, 2 רגעים אחרי השחרור. התקבלתי לעבוד כסייעת בגן ילדים בקיבוץ עין גדי, והיום הראשון היה נר ראשון של חנוכה. והנה אני, משוחררת צעירה בת 21, יום ראשון בעבודה, 12 ילדים מתוקים מתוקים (יום ראשון, כן?), 24 הורים נרגשים אותם אני פוגשת לראשונה, צריכה להדליק נר ראשון של חנוכה - ואין לי מושג איך.
כאילו, הדלקנו נרות בבית ואכלנו סופגניות והכל, אבל מי זוכר את הברכות בעל פה?? בטח לא מי שמגיע מבית חצי אפיקורס, אחרי שירות של שנתיים בבסיס חיל אוויר רחוק מכל זיקה יהודית, אשכנזיה מבית טוב ואוי ואבוי לסבתא שלי אם היתה יודעת, אבל הייתי צריכה להיעזר בדף עזר שנתנו להורים. מזל שמדובר היה בקיבוץ עין גדי, שחבריו היו רחוקים מהמסורת עוד יותר ממני.
אבל, למרות כל המבוכה שסביב, באותו היום התאהבתי בחג על אמת. התאהבתי בשמחה שבו, בנצנוצי האורות בכל פינה, בשירה, בטעמים, בריחות. מאז הכנתי מאות לביבות בטעמים שונים - חלק מטוגנות וחלק אפויות, מאות סופגניות עם מילויים שונים (סבתא שלי תמיד היתה משאירה לי שתיים בצד בלי מילוי, נקיות וחפות), הדלקתי נרות בכל מיני מקומות בעולם והארתי את הלילות החשוכים של חודש כסלו בעשרות בתים, אבל החג ההוא, הראשון - זכור לי הכי לטובה.


לכבוד החג, כל שנה אני ממלאה את הבית בויטראז'ים מצוירים, בחנוכיות מעשי ידן של הבנות ובנרות ריחניים. שנה אחת גם כמעט שרפתי את הבית כי הענף עליו הדלקנו נרות היה דליק (כאילו, דא!). השנה החלטתי להוציא את ערכת השעווה שהבאתי איתי מישראל לפני שלוש שנים, ולהכין נרות עם הילדות. שלחתי אותן לחפש ביוטיוב הדרכה קלילה ובעברית, ויצאנו לדרך.
החומרים: כלי זכוכית בגדלים שונים - צנצנות ריקות, כלים שהיו בהם נרות ונשמרו כי הם יפים נורא ולא זורקים שום דבר בבית הזה.
שעווה - אפשר את זאתי של הביוקר, שנראית כמו גרגירי טפיוקה, או שעוות נרות שבת, מהפושטים השטוחים (בלי הפתיל).
שמנים ריחניים - אפשרי, לא הכרחי, אבל כיף גדול.
צבעי פסטל - צבעי שמן/ קריון/ שאריות צבע שיש בכל בית עם ילדים קטנים שאוהבים לפעמים, במקום לצבוע, רק לשבור את הצבעים לחתיכות קטנות.
פתיל - גם פה ,אפשר את אלה של הביוקר, או להשתמש בחוט קשירה פשוט.
קיסם עץ - בשביל לקשור את הפתיל שלא יברח פנימה כששופכים את השעווה.
סיר מים.
כלי להרתיח בו שעווה - אני השתמשתי בכוס זכוכית חלקה.
מקל לערבוב השעווה - אני השתמשתי בידית של כף עץ.
מגבת או כפפת מטבח ומבוגר אחראי. הכי חשוב מבוגר אחראי. אם אין לכם, תשאילו מהשכן.
קדימה, הדרכה מצולמת להכנת נרות יוצאת לדרך! מוכנים? 

שלב ראשון - איסוף כלי זכוכית שונים מרחבי הבית, בחירת שמנים ריחניים וצבעים. רואים את גרגירי הטפיוקה? אלו גרגירי השעווה.
גם ניתן לראות את חוט הקשירה קשור לקיסם, מדוד לגודל הכלי.
מאוחר יותר הוא יהפוך לפתיל.



כלי זכוכית ריק, מחכה לשעווה


אחרי בחירת הצבע לכל נר, עלינו לחתוך את הצבעים לחתיכות קטנות יותר, לעזור להן להימס בקלות


כאן רואים את יעל ממש מגרדת שבבי צבע לתוך השעווה. לא יודעת אם זה עדיף ככה לתהליך, אבל היא נהנתה מזה.


כוס עם פתיתי שעווה וצבע נכנסים לכוס.
כוס מוצבת בתוך סיר עם מים.
מבוגר אחראי מדליק אש ומתחיל לערבב.


בזהירות! המים מתחילים לרתוח מסביב ולקפוץ, ושעווה רותחת היא חמה מאוד!



לוקח זמן עד שהשעווה נמסה, בינתיים תראו כמה תמונות יפות.


כמעט מוכן! הצבע כבר נמס לגמרי וגם השעווה כבר נוזלית, אבל אנחנו רוצים נוזל קצת יותר מבריק. כשהשעווה מבריקה ואין גושים, אז מטפטפים כמה טיפות של שמן ריחני ומכבים את האש. ניגשים למשטח העבודה שלנו לשלב הסופי, כשהכוס עדיין בתוך סיר המים, בכדי לשמור על חום השעווה.
ככה מבריק. לצערי אין לי תמונות של מזיגת השעווה לכלים, אבל תאמינו לי שהשתמשתי במגבת כי הכוס חמה. רגע לפני מזיגת השעווה, טבלתי את הפתיל בשעווה והדבקתי אותו לתחתית הכוס, שלא יזוז. מה שאתם רואים כאן, זה פתיל של הביוקר.

כאן רואים אותי טובלת פתיל מחוט קשירה שוב ושוב בשעווה. הרעיון הוא לצפות את החוט בשעווה, כדי שזמן הבעירה שלו יהיה ארוך יותר. וגם כדי להדביק אותו לכלי.

פתיל קשור לקיסם, מודבק לכלי הזכוכית באמצעות שעווה מומסת.
 
רואים איזה יופי הפתיל עומד במקומו? כבר שפכתי שעווה, וצילמתי בצורה אמנותית.
זוכרים שאמרתי שהמים רותחים בבועות גדולות?
כאן אפשר להיווכח שאני לא מדברת שטויות (לפחות לא הפעם).
את הצבע הזה הבנות השיגו כששברו לשעווה צבע כחול עם צבע אדום.
עוד דרך נפלא ללמוד על עירבוב צבעים.
 
נר נוסף. יערה קוראת לו ג'ורג'. לעומת הנר האדום שלו קוראים פפה.
זה שהם שמנמנים מסביר את הרעיון, רק למי שרואה טלוויזיה ויש לו ילדה בת 4.
הנרות של יעל.
היא, דרך אגב, התנגדה נחרצות לשם ג'ורג'.
הנרות של עמית.
גם היא לא היתה מרוצה לגמרי מהשם.

עמית בודקת את הריחות מהנר שלה ונהנית מכל סניף.


השלל היומי. כבר הדלקנו 4 מהם, והריח אכן היה נפלא!

עד כאן ההדרכה המצולמת שלנו להפעם.
את הנרות המוכנים שלכם הניחו בצד ל-24 שעות לפחות עד שיתגבשו לגמרי, ותוכלו לתת מתנה/ להאיר לעצמכם את הלילה החשוך של חנוכה באור גדול.

חג חנוכה שמח לכולם <3 עינת

אין תגובות: