יום חמישי, 6 באוגוסט 2015

יומולדת לאבא גיבור





אבא חוגג יומולדת.
הוא בן 25+.
היום זה התאריך העברי של הולדתו - כא' באב.
ואיך חוגגים לאבא יומולדת?
תמיד שאלתי את השאלה הזו - איך חוגגים לאיש יומולדת?
לילדה זה פשוט - תולים בלונים בכל מקום, אופים עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות צבעוניות, קונים מתנה מפנקת ועוד אחת שביקשה במיוחד ויוצאים לבלות יחד כמו שביקשה, ומארגנים פיניאטה ומזמינים את השכנים וקונים ממתקים ושמים מוזיקה ומחליטים על משחקי חברה ויושבים לדבר עם האמהות של החברים עד 6 בערב כי אין להן משהו יותר טוב לעשות מאשר לשבת לך בחנייה, לשתות קפה או בירה או מיץ ולדבר.
לאמא זה גם פשוט (כאילו לי, דא!). קצת תשומת לב, ציורים חיבוקים נשיקות, אולי זר פרחים, אולי מתנה בהפתעה או כזאת שיוצאים לקנות יחד, מסעדה.
אבל לאבא? הוא לא צריך שום דבר (סגור ציטוט).
תכננו לשבת אתמול במסעדה. עמית לא חשה בטוב, ולכן לא יצאנו מהבית. אפילו לחוגים לא הלכנו. רק לשל יעל, וגם אז היא נרדמה בדרך ואת המסעדה שינינו לטייק אווי (מממ...סושי.....)
חשבנו לאפות עוגת גבינה. אבל אנחנו בדיאטה והוחלט על איסור אפיה עד הודעה חדשה. או עד ביקור אורחים.
ומתנה?? מה קונים לאבא מתנה?
טוב, אז בעניין הזה יש לנו מסורת - מדי יומולדת אני משכיבה את הבנות על גליל נייר, ומציירת אותן, והן צובעות את עצמן ואנחנו עוקבים אחר גדילה. השנה הוחלט שאין לנו כבר מספיק נייר, ולכן צמצמנו לידיים ורגליים. זה מה שיצא:


 עוד מתנה שקנינו היתה צפצפה. כזו של אופניים. ולא בשביל האופניים שלו, כי אין לו, אלא בשביל האוטו - כי נשבר לו הצופר. כנראה בגלל שלנהוג בגואטמלה מוציא ממך אמוציות קשות שמשתחררות רק בעזרת שחרור שאגות קרב או לחיצות נמרצות על הצופר, ומאחר והאבא הזה לא שואג (על אף היותו אריה מדופלם), אז נשבר הצופר.

הדרך הטובה ביותר לחגוג לאבא, היא לצאת איתו לטיולים שהוא אוהב לעשות. לא כאלה שבמרכזי קניות ממוזגים או במגרשי משחקים. וכך ביום ראשון האחרון יצאנו לטיפוס על הר הגעש פקאיה, ללא עזרת סוסים. הסוס היחיד, בעצם, היה האבא עצמו, שסחב על כתפיו את העוללה שהתקשתה לעתים בעלייה. הזענו, ודחפנו, ועודדנו את המתקשות (בעיקר את הבכורה). ואפילו ניסינו להכין נקניקיות וולקניות. זה לא ממש עבד, דרך אגב, אבל נקניקיות קרות הן גם ניתנות לאכילה (מסתבר..). בסוף מצאנו שוחה שהבעירה אש בקרבתה, וישבנו להכין נקניקיות על האש.
 
 


את המרשמלו השארנו לחום הוולקני, כי הרבה יותר טעים.


















ומה הלאה? היומולדת הלועזי של האבא, הוא ב-17 לאוגוסט. עוד שבועיים ומטה. עד אז נמצא עוד מתנות, ועוד טיולים, ועוד חגיגות.

בינתיים, השבוע מצאנו חנות בדולר (שבה כל הדברים עולים בערך 2 דולר) ורכשנו לנו כמה ערכות ליצירה. אתמול ישבנו לצבוע מוביילים שקופים מפלסטיק בשביל לתלות אותם בחלון. לדעתי יצא מקסים.








ועשיתי סיכות לתיקים שלי
ובינתיים, אני סידרתי חרוזים















נשיקות <3 עינת

ועוד משהו אחרון: אל תספרו לו, אבל יש כבר מתנה אחת בדואר...

אין תגובות: