ושוב הגיע הזמן הזה של השנה; וכל הארץ נצבעת לבן, וגבינות נמכרות באריזות של קילו, וזרי פרחים על הראש הם שוב באופנה, והימים מתארכים ומתחממים, והים מזמין אל גליו את האומה, והגברים התגלחו. ימים יפים.
אני אוהבת את חג שבועות - אני אוהבת את הזיכרונות של חגי המים, כי שמחת בי השואבה וכאלה, אני אוהבת לערוך שולחן בלבן ולהכין פשטידות ופאי חצילים ופלטות גבינות מקושטות בשיבולים. אני אוהבת שמלות לבנות ואת הבנות לבנות וזרי פרחים על הראש (את זה אני אוהבת כל השנה אבל שששש...אל תגלו..).
 |
| אתם רואים אותי עם זר על הראש? זה כי אני אוהבת, לא כי שבועות |
 |
| "טעים לי גלידה תות, חלבית.." |
ושלא תבינו אותי לא נכון! ברור שעמדתי וטרחתי יומיים במטבח, והכנתי פאי חצילים, ופאי פיצה, ופשטידות של ברוקולי ושל פטריות, וגביני"ציות, ופלטת גבינות ורק השיבולים היו חסרים, כי בכל זאת אנחנו בגואטמלה ולא בארץ הקודש. ואירחנו, ובירכנו, ולבשנו לבן. אפילו יצאנו בבוקר החג לכיוון בית חב"ד בעיר, כדי לשמוע את עשרת הדיברות וגם קצת עברית. הרי בכל זאת, לבנות שלי עוד אין זיכרונות של הקסם הזה.
 |
| וערכנו שולחן חג חגיגי עם מפיות רקומות בפרחים וסלסלות פרחים ופירות |
 |
| שולחן חג בבית חב"ד, לשם המסורת. |
את הבוקר שלאחר החג החלטתי לקחת ברוח חדשה. כי לא מתאים לי זיקנה, בכל זאת - 25! ונמרצת עד מאוד השכמתי והפכתי את שולחן העבודה של הבנות על הרצפה והתחלתי לסדר. אתם מבינים, לפני יומיים, בח"לי היקר שאל את הבנות אם יש להן תיקים שירצו לתרום למישהי מהעבודה שלו. הנפלאות שלי מיד רוקנו את תיקי בית הספר שלהן (אלה שחרשו איתן את הדומיניקנה, ואת ישראל ואת גואטמלה. תיקים ורדרדים על גלגלים), והעניקו אותן בשמחה. והיום עברנו על החוברות והצבעים והמדבקות, ותרמנו קצת ציוד בית ספר ויצירה (חחח...עאלק קצת! שקית זבל מלאה בכל טוב). וכשסיימנו לסדר, אירגנו לנו כלי אכסון נעימים לעין לטושים ולצבעים. מאוד פשוטים להכנה ומאוד יפים.
כבר הרבה זמן לא היתה לנו הדרכה, נכון? איזו התרגשות...
המצרכים הנדרשים - צמר בצבע שאהבתם (לא צריך הרבה, שאריות מתקבלות בשמחה, גם חוט שפגט טוב, למראה אותנטי)
מספריים
דבק
פחית שימורים ריקה ונקייה
לפני שנתחיל - הכינו את משטח העבודה, והניחו עליו שקית ניילון/מגש פלסטיק בשביל שלא יתלכלך מדבק.
אמרנו פשוט נכון? אז ככה - מירחו דבק לאורך פס הדבק המקורי של פחית השימורים (זה שהמדבקה היתה עליו), והתחילו ללפף את החוט סביב לפחית השימורים, הכי צפוף שאתם יכולים. כשתגיעו לסוף, גיזרו את החוט והדביקו שוב את 2 הקצוות שלו - זה שבהתחלה, וזה שבסוף.
 |
| אתם רואים את עמית? מדי פעם היא מצופפת את החוטים המלופפים |
 |
| יעל מסיימת ומדביקה את קצה החוט לפחית |
 |
| יערה שמחה בפחית שלה מאוד! |
 |
| וככה זה נראה בסיום העבודה. פשוט ויפה. |
ועוד משהו אחרון: לא רק אני התקשיתי לעכל את החג הזה.
בח"לי כתב לכבודו חמשיר, אך אחסוך מכם אותו כי הוא סובב סביב יציאות המעיים שלנו. לא היה קל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה