יום שלישי, 2 בדצמבר 2014

בלט וביצים


שלומות!
זוכרים שסיפרתי לכם על מופע הבלט של עמית? ועל המופע השני סיפרתי לכם?
כי היו שניים...
טוב, אני אתחיל מההתחלה.
עמית, בתי בת ה7 כמעט 8, רוקדת בלט. היא מאוד נהנית ועל אף ששערה הארוך מאוד מאוד מאוד הוא גם מתולתל, היא נעתרת פעמיים בשבוע לנסיונותיי העקרים לגלגלו לגולגול הדוק. החוקים בסטודיו שלה הם מאוד נוקשים - חייב גולגול הדוק, חייב גרביון ורוד ובגד-גוף שחור (אנחנו אף פעם לא עומדים בחוק הזה. צבעוני זה השחור החדש!), וחייב לעשות משכנתא שנייה כדי לשלם עבור ההופעה. אני לא אלאה אתכם בעלויות (כי זה בקצאל), אבל היינו צריכים לשלם על השמלה שנתפרה ביד על ידי תופרת מומחית שהגיעה במיוחד מארה"ב ומותאמת למידותיה של הרקדנית, על כתר הפנינים הלבנות הנלווה לשמלה, על התמונות המקצועיות, על הכרטיסים לשתי הופעות ועל התפאורה. לזה התווסף יום כיף בסלון היופי לפני ההופעה, מתנה וזר לכוכבת לרגל המופע הראשון שלה, ועוד מתנה קטנה לרגל המופע השני. הדברים שאנו מוכנים לעשות בשביל הילדים שלנו..
תפאורה ב$15 לרקדן.
רציתי לקחת את הצב הביתה בסוף ההופעה כי שילמתי עליו, אבל היתה מי שהקדימה אותי...
בח"לי ביקש שפעם הבאה שאבקש ממנו לשבת שעתיים וחצי אחרי יום עבודה ולראות מופע בלט, יהיה כשהילדה תופיע עם הבולשוי.
המופע הבא שבח"לי יבוא אליו
בעודנו ממתינים לתחילת המופע השני, רצינו לבדוק קצת את סביבותינו. הילדה רקדה באודיטוריום של אחת האוניברסטאות בעיר הבירה גואטמלה, בצמוד למוזיאון פולקלור מקומי, שהיה כבר סגור, ולכן התרוצצנו בשבילים סביב. גואטמלה סיטי היא עיר מאוד ירוקה, והגנים לא איכזבו. 
 
אמא, תראי! איצטרובל!
ממממ..ההנאות הקטנות של להיות בן 9..

טיול בחורשה בהפתעה
יש אור בקצה המנהרה
לכבוד המופע, נאלצה הכוכבת לשבת בין שעתיים לשלוש כל יום מאחורי הבמה בשביל חזרות (עאלק! ראתה פרוזן בלופ עם חברותיה לקבוצה), ןלכן גם היתה רעבה. ביום הראשון שלחתי אותה עם סנדוויץ', ביום השני עם אגס ולחמניה אפויה, וביום השלישי החלטתי לגוון ולהכין משהו שראיתי ברשת - חביתות בתבנית מאפינס. האמת - חשבתי שזה רעיון ממש מגניב. גם קל לנשיאה, גם קל להכנה, גם ללא שמן - מושלם! התוצאה? פייר, התאכזבתי.
 


התוצאה העגומה.
זה נטעם גרוע יותר ממה שזה נראה.
מה לעזאזל חשבתי לעצמי??

עד כאן זה עוד נראה מבטיח
 
 
 
עגבניות, מוצרלה ועשבי תיבול, בצל ושום עם גרעיני דלעת טחונים.
נכון נראה מבטיח?

 

בסוף אותו יום מיהרנו הביתה והכנו ארוחת ערב גדולה מכל השאריות שהיו במקרר ונותרנו שבעים ומרוצים. לנקות את תבנית המאפינס היה כמעט גרוע כמו התוצאה.
 
 
נשיקות <3 עינת
 


הדובדבן שבקצפת. הרקדנית הכי יפה והכי מוצלחת. אובייקטיבית כמובן.

2 comments:

גילי אמר/ה...

כייף לראות את היומיום הנרקם לחוויות בלתי נשכחות : )

אמא יוצרת אמר/ה...

תודה על התגובה, גילי :-)