השבוע דיברנו בבית על ממציאים וחוקרים.
פעם קראתי אצל יקירתי גילה את הסיפור הבא:
פרופסור, מאוניברסיטת אמריקאית מובילה, שהפך להיות שם דבר בתחומו, והוביל מספר פריצות דרך מדעיות, נשאל מה לדעתו הביא אותו להיות כל כך יצירתי? מאיפה מגיעה החשיבה המקורית שלו?
הוא סיפר סיפור קצר: כאשר היה בן 3 בערך, הוא ניסה לאחוז בבקבוק חלב מפלסטיק. הבקבוק נשמט מידיו ונפל, וכל החלב נשפך על הרצפה. הוא נבהל ובכה, ואמא שלו הגיע במהירות למטבח. אבל במקום לעשות את מה שרוב האימהות היו עושות, במקום להטיף לו מוסר, לצעוק עליו או להעניש אותו, היא אמרה לו: "איזה באלגן יפה עשית! מעולם לא ראיתי שלולית חלב כל כך יפה! אתה רוצה לשחק קצת בשלולית לפני שננקה אותה?" וחייכה.
הוא כמובן שמח מאוד לגלות שהוא לא נענש ושיחק קצת בשלולית החלב המקסימה שלו. ואז אמו שאלה: "איך אתה מציע שננקה את החלב? עם ספוג, מגב או מגבת נייר? מה אתה מעדיף?"
הוא בחר בספוג ויחד הם ניקו את השלולית.
אבל אז האמא המשיכה. היא לקחה בידיה את בקבוק החלב הריק, ואמרה: "עכשיו, מה שאנחנו צריכים ללמוד זה להחזיק את הבקבוק מבלי לשפוך את התכולה שלו. בוא נצא החוצה, לחצר. נמלא את הבקבוק במים, ונתאמן!"
הם אכן יצאו, והילד הקטן למד שאם הוא מחזיק עם שתי ידיו הקטנות בצוואר הבקבוק, התכולה לא נשפכת! תגלית מדהימה!
הוא עצמו כמובן לא זכר את הסיפור. כשהוא סיים את הדוקטורט שלו, אמו סיפרה לו את הסיפור. וכשהוא חושב עליו, הוא מבין שזה הרגע הכי משמעותי בחיים האקדמיים שלו. הרגע שבו הוא הבין שמותר לו לטעות.
סיפור מקסים, נכון? בכל פעם שהעוללה שופכת מים על הרצפה, אני נזכרת בו ומשתדלת לא להטיף לה מוסר. לפעמים גם יש לי את הסבלנות לשחק איתה בשלולית. אולי תצא ילדה מדענית, כי גאון היא כבר :-)
בכל מקרה - השבוע ביצענו כמה נסיונות מדעיים.
הראשון היה "מה נופל מהר יותר - שק נוצות או פלסטלינה?" אמרו לי שקילו נוצות שוקל כמו קילו אבנים. אמממ..תמיד זה נשמע לי נורא מצחיק, עם כי הגיוני, ומה יותר מדליק מלנצל את הבנות בלעשות ניסוי מגניב? אז שקלנו נוצות (היה לנו רק 200 גרם נוצות אבל זה הספיק. ארזנו אותן יפה יפה בתוך שקית שלא יעופו ברוח..) וגוש פלסטלינה. הבנות בחרו (עמית בפלסטלינה ויעל בנוצות) ויצאו החוצה ואני עליתי לחלון חדרי. הן היו צריכות למחוא כף כשהבחירה שלהן פוגעת בקרקע. לא לקחנו בחשבון שלעמית יש קצב משלה וכל פעם מחדש הפלסטלינה נחתה קודם. אז ניסינו שוב, הפעם הן אמרו בום! וראו זה פלא - הן הגיעו יחד לקרקע! כנראה שלכובד המשיכה יש קשר ישיר למשקל...
השאלה האמיתית היא מאיפה היו לנו 200 גרם נוצות?? אז התשובה היא מהתחפושת של יעל! הרי היא תוכי..אל דאגה. היום יש מסיבת פורים (סוף סוף) ומחר יהיו תמונות.
וחזרה למדע - בהמשך לניסוי המעניין, קראנו קצת על אייזק ניוטון וחוקי התנועה שלו, ושוטטנו קצת באינטרנט למצוא הסברים וביאורים והגענו לאתר המגניב של מכון ויצמן למדע, ומשם גם לקישור של מכון דיוידסון לחינוך מדעי. באתר יש המון הסברים שמתאימים לילדים וגם קישורים לסרטונים עם ניסויים מגניבים שכל ילד יאהב לעשות. מיד ניגשנו לעבודה וגם צילמנו בעצמנו ניסוי חמוציות מרקדות!
כדאי לכם להציץ - עמית מסבירה יפה מאוד איך מרקדות החמוציות..
למחרת, האבא הפרטי של הבנות שלח אותן שוב לאינטרנט לקרוא קצת על חוקרים/ממציאים שמוצאים חן בעיניהן. יעל רצתה לדעת מי המציא את הקולנוע וקראה על האחים לומייר, ועמית רצתה לדעת מי המציא את המיקרוסקופ וקראה על זכריאס יאנסן ואביו, האנס. אהבתי מאוד שבשני המקרים הן נפגשו עם בני משפחה שיחד המציאו משהו ששינה את פני העולם. כל אחד בתחומו.
אני גם השתתפתי וקראתי על נושא שמאוד מעניין אותי - טקטוניקת הלוחות. הנושא קרוב לליבי גם בגלל קרבתו של שבר עצום במורדות ביתנו שבערד, וגם בגלל שבשבוע האחרון אנחנו חווים מזג אוויר גשום ומעונן שעיקרו בגלל העשן שיוצא מהר הגעש פקאיה. כן כן..יש הטוענים שמתקרבת לה התפרצות געשית למחוזותינו! אנחנו מאוד מתרגשים וכבר מתכננים את הטיפוס הבא אליו, כדי שהפעם נראה גם לבה זורמת!
עד הפעם הבאה, נשיקות <3 עינת
ועוד משהו קטן: העוללה ניסתה וגילתה השבוע שהיא מקבלת תשבחות בכל פעם שהיא זורקת משהו לפח. אז עכשיו היא מחלקת עוגיות לאחיות שלה כדי שיהיו אריזות ריקות אותן היא תוכל לזרוק לפח. גאון כבר אמרתי?!
פעם קראתי אצל יקירתי גילה את הסיפור הבא:
פרופסור, מאוניברסיטת אמריקאית מובילה, שהפך להיות שם דבר בתחומו, והוביל מספר פריצות דרך מדעיות, נשאל מה לדעתו הביא אותו להיות כל כך יצירתי? מאיפה מגיעה החשיבה המקורית שלו?
הוא סיפר סיפור קצר: כאשר היה בן 3 בערך, הוא ניסה לאחוז בבקבוק חלב מפלסטיק. הבקבוק נשמט מידיו ונפל, וכל החלב נשפך על הרצפה. הוא נבהל ובכה, ואמא שלו הגיע במהירות למטבח. אבל במקום לעשות את מה שרוב האימהות היו עושות, במקום להטיף לו מוסר, לצעוק עליו או להעניש אותו, היא אמרה לו: "איזה באלגן יפה עשית! מעולם לא ראיתי שלולית חלב כל כך יפה! אתה רוצה לשחק קצת בשלולית לפני שננקה אותה?" וחייכה.
הוא כמובן שמח מאוד לגלות שהוא לא נענש ושיחק קצת בשלולית החלב המקסימה שלו. ואז אמו שאלה: "איך אתה מציע שננקה את החלב? עם ספוג, מגב או מגבת נייר? מה אתה מעדיף?"
הוא בחר בספוג ויחד הם ניקו את השלולית.
אבל אז האמא המשיכה. היא לקחה בידיה את בקבוק החלב הריק, ואמרה: "עכשיו, מה שאנחנו צריכים ללמוד זה להחזיק את הבקבוק מבלי לשפוך את התכולה שלו. בוא נצא החוצה, לחצר. נמלא את הבקבוק במים, ונתאמן!"
הם אכן יצאו, והילד הקטן למד שאם הוא מחזיק עם שתי ידיו הקטנות בצוואר הבקבוק, התכולה לא נשפכת! תגלית מדהימה!
הוא עצמו כמובן לא זכר את הסיפור. כשהוא סיים את הדוקטורט שלו, אמו סיפרה לו את הסיפור. וכשהוא חושב עליו, הוא מבין שזה הרגע הכי משמעותי בחיים האקדמיים שלו. הרגע שבו הוא הבין שמותר לו לטעות.
סיפור מקסים, נכון? בכל פעם שהעוללה שופכת מים על הרצפה, אני נזכרת בו ומשתדלת לא להטיף לה מוסר. לפעמים גם יש לי את הסבלנות לשחק איתה בשלולית. אולי תצא ילדה מדענית, כי גאון היא כבר :-)
בכל מקרה - השבוע ביצענו כמה נסיונות מדעיים.
הראשון היה "מה נופל מהר יותר - שק נוצות או פלסטלינה?" אמרו לי שקילו נוצות שוקל כמו קילו אבנים. אמממ..תמיד זה נשמע לי נורא מצחיק, עם כי הגיוני, ומה יותר מדליק מלנצל את הבנות בלעשות ניסוי מגניב? אז שקלנו נוצות (היה לנו רק 200 גרם נוצות אבל זה הספיק. ארזנו אותן יפה יפה בתוך שקית שלא יעופו ברוח..) וגוש פלסטלינה. הבנות בחרו (עמית בפלסטלינה ויעל בנוצות) ויצאו החוצה ואני עליתי לחלון חדרי. הן היו צריכות למחוא כף כשהבחירה שלהן פוגעת בקרקע. לא לקחנו בחשבון שלעמית יש קצב משלה וכל פעם מחדש הפלסטלינה נחתה קודם. אז ניסינו שוב, הפעם הן אמרו בום! וראו זה פלא - הן הגיעו יחד לקרקע! כנראה שלכובד המשיכה יש קשר ישיר למשקל...
השאלה האמיתית היא מאיפה היו לנו 200 גרם נוצות?? אז התשובה היא מהתחפושת של יעל! הרי היא תוכי..אל דאגה. היום יש מסיבת פורים (סוף סוף) ומחר יהיו תמונות.
וחזרה למדע - בהמשך לניסוי המעניין, קראנו קצת על אייזק ניוטון וחוקי התנועה שלו, ושוטטנו קצת באינטרנט למצוא הסברים וביאורים והגענו לאתר המגניב של מכון ויצמן למדע, ומשם גם לקישור של מכון דיוידסון לחינוך מדעי. באתר יש המון הסברים שמתאימים לילדים וגם קישורים לסרטונים עם ניסויים מגניבים שכל ילד יאהב לעשות. מיד ניגשנו לעבודה וגם צילמנו בעצמנו ניסוי חמוציות מרקדות!
כדאי לכם להציץ - עמית מסבירה יפה מאוד איך מרקדות החמוציות..
למחרת, האבא הפרטי של הבנות שלח אותן שוב לאינטרנט לקרוא קצת על חוקרים/ממציאים שמוצאים חן בעיניהן. יעל רצתה לדעת מי המציא את הקולנוע וקראה על האחים לומייר, ועמית רצתה לדעת מי המציא את המיקרוסקופ וקראה על זכריאס יאנסן ואביו, האנס. אהבתי מאוד שבשני המקרים הן נפגשו עם בני משפחה שיחד המציאו משהו ששינה את פני העולם. כל אחד בתחומו.
אני גם השתתפתי וקראתי על נושא שמאוד מעניין אותי - טקטוניקת הלוחות. הנושא קרוב לליבי גם בגלל קרבתו של שבר עצום במורדות ביתנו שבערד, וגם בגלל שבשבוע האחרון אנחנו חווים מזג אוויר גשום ומעונן שעיקרו בגלל העשן שיוצא מהר הגעש פקאיה. כן כן..יש הטוענים שמתקרבת לה התפרצות געשית למחוזותינו! אנחנו מאוד מתרגשים וכבר מתכננים את הטיפוס הבא אליו, כדי שהפעם נראה גם לבה זורמת!
 |
| בטיול הקודם התפרצו רק הבנות מתוך הסדקים... |
עד הפעם הבאה, נשיקות <3 עינת
ועוד משהו קטן: העוללה ניסתה וגילתה השבוע שהיא מקבלת תשבחות בכל פעם שהיא זורקת משהו לפח. אז עכשיו היא מחלקת עוגיות לאחיות שלה כדי שיהיו אריזות ריקות אותן היא תוכל לזרוק לפח. גאון כבר אמרתי?!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה