קצת מזה וקצת מהאחר

בשבוע שעבר ביקרנו בגן החיות.
זו לא הפעם הראשונה שביקרנו פה בגן החיות, ובטוח גם שלא תהיה הפעם האחרונה. ולמה?
כי גן החיות בגואטמלה סיטי הוא מקום בילוי משפחתי יוצא מן הכלל. ולא רק עבורנו. עלות הכניסה הסבירה לגן החיות מושכת אליו תושבים מן הערים השכנות, ואם לא מגיעים בזמן (קרי, לפני השעה 10 וחצי), שלוחות להן שיירות ארוכות של תושבים בשלל צבעי הקשת שמבקשים להיכנס גם. בהיותנו מיודעים כבר עם התופעה, יצאנו מוקדם מהבית והגענו כמעט עם פתיחתו של הגן. לשמחתנו גילינו שמאז הפעם האחרונה, שופץ הגן ופינת שעשועים חדשה הוקמה בכניסה לגן החיות - כולו על טהרת החיות בסגנון גואטמלי.

קשתות טיפוסיות

הלוליינית המשפחתית

נדנדות צפרדע

 גן החיות מספק מידע רב על בעלי החיים המבויתים, ומה ניתן לעשות איתם. בתמונה הבאה נראה בפירוט מהם המוצרים המופקים מחזיר, אווז, פרה ותרנגול הודו. לא לבעלי לב חלש. או לטבעונים.

סך הכל בעלי החיים שבגן הם לא רבים. פיל אחד, נמר אחד, 2 אריות, מספר חתולי בר מעניינים וקוף אחד בודד, שנראה מאוד אומלל בכלוב שלו.



טווס לבן במלוא תפארתו



הפיל החמוד הזה חפר באדמה והשפריץ על עצמו בוץ. אולי כי היה לו חם, אולי כי הוא אוהב לשחק בבוץ, אולי זה הדאודורנט של הפילים..

"מעניין אם גם אני יכולה לזרוק על עצמי בוץ ככה בלי שיגידו לי כלום..."

במסגרת החיה המתפנה, הפעם תפסנו יעל.
זה בהחלט עדיף על נמר מחרבן...

הקוף היה כל כך אומלל, כאילו מבקש רק שנושיט לו יד וניתן חיבוק

ישר הייתי מצרפת אותו למשפחה!
יש לו מבט של "אל תשאירו אותי לבד בחושך..."

 לבילוי המשפחתי היתה סיבה נוספת לשמחה, והיא יום ההולדת של בח"לי (בחיר לבי). לכבודו הכנו גם עוגת גבינה (משימה בעייתית בפני עצמה, מאחר והגבינות באזורנו לא מושלמות כמו אלה שבארץ..) שאיתה התעקשה בכורתי לפתח מיומנות חדשה - עיטור עוגות בקצפת.


עוגת גבינה בעיטור פרח מזוגג

הכוכבת קיבלה השבוע חגורה צהובה עם פס כתום
מיד חזרנו הביתה והכנו עוגה לכבוד המאורע

לכבוד יום ההולדת גם קיבלו הבנות מתנה מאיתנו (כי המתנה הכי טובה ליום ההולדת היא 3 ילדות עסוקות) - בובות ללה-לופסי!

בוקרת, ליצנית, בת ים ובלרינה מציצות מהמזוודה הכחולה.
חלקיהן המתפרקים נמצאים בכל פינה של הבית
 ולא פעם התחברה לה יד במקום רגל וזנב דג לראש של נסיכה.

הבובות החייכניות הללו פתחו לנו בבית עולם שלם של צבע ואפשרויות. עמית יצרה עבורן כרית קטנה מלבד ושמלה סרוגה ויערה לוקחת אותן לטייל בעגלת הלגו.


הרקדנית והנסיכה בבגד הסרוג שלה

בסוף הטיול הזה מצאתי את עצמי אוחזת ביד אחת כלבה,
מתחת לזרוע כדור ורוד, ביד שניה כדור קופץ אותו אוחזת
גם הזאטוטה ובזרת שמאל מזוודת ללה-לופסי כחולה.
איך אבא שלי תמיד אמר לי? תשתמשי בשתי הידיים!!

החגיגות נמשכות בביתנו הקט, וכל שרציתי הוא לאחל את ברכת היומולדת:
בח"לי היקר, נתת לי הרבה אושר בחיים, לימדת אותי מהי אהבה, ומדוע טובים השניים מן האחד. החיים איתך מספקים לי על בסיס יומי צחוק וצבע ושיר ושמחה, ריגוש ולימוד ועניין. למענך אני לומדת סבלנות ואיפוק, יצירתיות וגמישות. הענקת לי משפחה וחברות. אני מאחלת לך אושר, ושבביתנו תמיד יישמע קול שיר וצחוק. 

וברכת יום מתוק שלוחה לך גם. משוקולד, לא ממרציפן..

נשיקות <3 עינת

ועוד משהו אחרון: שמתם לב שראש השנה קרב ובא לו? איפה אתם עושים את החג? אנחנו עושים אותו בגואטמלה. הדבש הוא לא יד מרדכי אבל התפוחים! אחד אחד...