שבוע שעבר התקשר אליי הוגו. הוגו הוא הבעלים של חנות החיות בה אנחנו קונים מזון ושאר עניינים לבעלי החיים שלנו. החנו גם נותנת שירותי פנסיון, וטרינריה וגרומינג (שזה שם יפה יותר למקלחת לכלב). מדי חודש הוגו או מי מטעמו מתקשר להודיע לנו שהכלבה שלנו מסריחה ושהגיע הזמן לקלח אותה. כזה מין שירות הוא נותן.
אז שבוע שעבר התקשר הוגו להזכיר לנו שהגיע הזמן למקלחת החודשית של הכהבלה.
בישרתי לו את הבשורה המרה.
הוא החניק דמעה. או ככה לפחות היה נדמה לי, כי מיד אחר כך הוא שאל איזה כלב אחר לחפש לנו. עוד הוא הוסיף, כי הם הגדילו את החנות ושכדאי לנו להגיע כי יש מלא חיות חדשות.
אז ביום שבת נכנסנו לחנות החדשה, ומיד הכניסו אותנו לחדר הפרטי של הסמורים. שלושה סמורים היו לו, להוגו. 2 נקבות וזכר אחד (שכבר נמכר, שיט!). כמובן שהוצאנו אותם מהכלוב שלהם והתכרבלנו איתם נורא, וצחקנו כשהם נכנסו לי לשרוול והתהלכו לי על השכמות, וגם נגעלנו כמו שצריך כשאחד מהם הלך לפינה וחירבן. ייאמר לזכותו(ה) שהוא עשה את זה בפינה ולא על השכמות שלי.
אמא! דרשו השלוש, תקני לנו סמור! כי הוא חמוד ויש לו פרווה נעימה והוא אוכל אוכל של חתולים שכבר יש לנו ואפשר להתכרבל איתו והוא עולה רק 400$!
אוקיי, עניתי לג'ונגל הפרטי שלי, אני צריכה לחשוב על זה. בכל זאת, לא נעים להרוג 400$ והרי אנחנו מוצלחים בבית בנושא הזה.
וככה עברו להם כמה ימים שקטים. ביום ראשון הן נתנו לי לחשוב על זה. ביום שני יעל נכנסה לאינטרנט וקראה קצת על סמורים והסוגים השונים שלהם וגם אם אפשר לגדל אותם יחד עם חתולים בבית (מסתבר שאפשר). ביום שלישי הן ראו סרט מדליק על דובים וחשבו שזו חיה ממש מתוקה לגדל. אני מיד קפצתי על ההזדמנות והכרזת, דב! דב אני מוכנה לקנות לכן. אבל רק דב! לא סמור, לא כלב, דב! אם תמצאו למכירה דב בגואטמלה, אני מבטיחה לכן שאקנה אותו. ואל תדאגו, אני אסביר לאבא שלכן והוא יסכים גם. אבל אמא, קיטרה הזאטוטה, הבטחת לנו סמור! לא הבטחתי, טענתי..אוקיי! ענתה בחדווה, אז דב.
כי בינינו, מאיפה לעזאזל הן ימצאו דב למכירה?!?!
היום יעל התחילה לחפש. מסתבר שיש אתר מיוחד למי שרוצה לקנות דובים. למרבה הפלא, כשהיא הקישה את מילות החיפוש bears for sale, היא מצאה אחד. אם בא לכם גם, הנה לינק.
עד הפעם הבאה, נשיקות <3 עינת
אז שבוע שעבר התקשר הוגו להזכיר לנו שהגיע הזמן למקלחת החודשית של הכהבלה.
בישרתי לו את הבשורה המרה.
הוא החניק דמעה. או ככה לפחות היה נדמה לי, כי מיד אחר כך הוא שאל איזה כלב אחר לחפש לנו. עוד הוא הוסיף, כי הם הגדילו את החנות ושכדאי לנו להגיע כי יש מלא חיות חדשות.
אז ביום שבת נכנסנו לחנות החדשה, ומיד הכניסו אותנו לחדר הפרטי של הסמורים. שלושה סמורים היו לו, להוגו. 2 נקבות וזכר אחד (שכבר נמכר, שיט!). כמובן שהוצאנו אותם מהכלוב שלהם והתכרבלנו איתם נורא, וצחקנו כשהם נכנסו לי לשרוול והתהלכו לי על השכמות, וגם נגעלנו כמו שצריך כשאחד מהם הלך לפינה וחירבן. ייאמר לזכותו(ה) שהוא עשה את זה בפינה ולא על השכמות שלי.
אמא! דרשו השלוש, תקני לנו סמור! כי הוא חמוד ויש לו פרווה נעימה והוא אוכל אוכל של חתולים שכבר יש לנו ואפשר להתכרבל איתו והוא עולה רק 400$!
אוקיי, עניתי לג'ונגל הפרטי שלי, אני צריכה לחשוב על זה. בכל זאת, לא נעים להרוג 400$ והרי אנחנו מוצלחים בבית בנושא הזה.
וככה עברו להם כמה ימים שקטים. ביום ראשון הן נתנו לי לחשוב על זה. ביום שני יעל נכנסה לאינטרנט וקראה קצת על סמורים והסוגים השונים שלהם וגם אם אפשר לגדל אותם יחד עם חתולים בבית (מסתבר שאפשר). ביום שלישי הן ראו סרט מדליק על דובים וחשבו שזו חיה ממש מתוקה לגדל. אני מיד קפצתי על ההזדמנות והכרזת, דב! דב אני מוכנה לקנות לכן. אבל רק דב! לא סמור, לא כלב, דב! אם תמצאו למכירה דב בגואטמלה, אני מבטיחה לכן שאקנה אותו. ואל תדאגו, אני אסביר לאבא שלכן והוא יסכים גם. אבל אמא, קיטרה הזאטוטה, הבטחת לנו סמור! לא הבטחתי, טענתי..אוקיי! ענתה בחדווה, אז דב.
כי בינינו, מאיפה לעזאזל הן ימצאו דב למכירה?!?!
היום יעל התחילה לחפש. מסתבר שיש אתר מיוחד למי שרוצה לקנות דובים. למרבה הפלא, כשהיא הקישה את מילות החיפוש bears for sale, היא מצאה אחד. אם בא לכם גם, הנה לינק.
 |
| בתמונה: דב פנדה. |
בבוקר, כשהן סיפרו לדלילה, עוזרת הבית הגיבורה שלנו, שאמא קונה להן דב, דלילה נבהלה נורא. כי היא יודעת מי ינקה אחרי הדב הזה, וזה לא אף אחת מהבנות שלי...
עד הפעם הבאה, נשיקות <3 עינת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה