יום שלישי, 7 בפברואר 2017

קינון למתקדמים

ברשומה האחרונה שלי ציינתי, בקטנה, שאני מעצבת את הבית.
וזה נכון.
לא מזמן סגרנו 3 שנים בגואטמלה, וכנראה שהחלטתי שנגמר זמן הסתגלות והגיע זמן התמקמות. מה גם שהילדות גדלות, ואני כבר לא חוששת (יותר מדי) מכתמי שוקולד על הספות. אני עדיין מסלקת את הכלבה מהספות מדי פעם, אבל מאז שהתחלנו עם האנטיביוטיקה היא כבר לא משתינה על הספה בסלון (אני מבינה אתכם אם בא לכם להגיד איכסה). לאור כל העובדות הללו, יצאתי למסע קניות. 
האמת היא שלא ממש הייתי צריכה את התירוצים שרשמתי למעלה כדי לצאת למסע קניות, אבל זה נחמד שיש גושפנקא. וגם הייתי זקוקה לדחיפה. ולמבצעי סוף השנה. 
בכל מקרה, לאט לאט הורדתי ציורי קיר שהדבקתי בחופזה על הקירות עם נייר דבק, והתחלתי לתלות תמונות ברחבי הבית. תליתי וילונות ומיקמתי רהיטים קצת אחרת. קניתי כורסאות ושטיחים ושולחנות, והבית מתחיל לקבל צורה נעימה כזו, של בית של אנשים מיושבים בדעתם. זה לא אומר שלא אזיז יותר ספות בבית או אשנה סדר בחדרים, אבל לבינתיים אני מרוצה מהסדר החדש.
אז מה עשיתי?
קודם כל, קניתי 2 כורסאות חדשות לסלון ולפינת הספרייה. בלון גם חיפשתי ומצאתי שולחן מקסים, לא גדול מדי, והנחתי עליו עציץ. הוספתי שטיח, אחד קנוי ואחד סרוג שהכנתי מזמן ותליתי וילונות בספריה. 












אחרי שהרגשתי מרוצה מספיק מהקומה התחתונה, ניגשתי לקומה העליונה. ברשומה האחרונה סיפרתי כבר איך העברתי את הילדות לחדר משלהן. את הקירות צבעתי בטוורקיז ולילך (תכלת וסגול) ואת המשרד סידרתי כפינה לימודית מזמינה.


 

 ובזמן שחיפשתי ספות וריגושים, מצאתי גם פינת ישיבה מ-ה-מ-מ-ת לחצר, ולא יכולתי להתאפק, אז כמובן שמי שידרגתי גם את הבחוץ.

שולחן גינה מנוצל היטב

אז מה נשאר לנו? (כי אני בשוונג, אז אין מצב שאני נחה)
פינת האוכל התרוקנה מחומרי היצירה והלימודים של הילדות, אז בתכנון להעמיד בה מדפי עץ גדולים ולקשט אותה בכלי אוכל מקסימים, תוצרת גואטמלה. גם קיר תמונות משפחתיות בא בחשבון. כבר קניתי מסגרות...
המטבח זקוק לריענון דחוף, וגם חדר האורחים יכול להשתפר מבחינת קישוטים למיניהם.
וחדר השינה שלנו! וואו, כמה הוא גדול וריק עכשיו, אחרי שהוצאנו משם את המיטה של הזאטוטה. הגלגלים מסתובבים...

אהבתם? אשמח לשמוע תגובות ורעיונות, מה עושים עם חדר שינה גדול במיוחד.

נשיקות <3 עינת

ועוד משהו אחרון: שבוע הבא אני מארחת אצלי 2 משפחות אהובות, שמגיעות אליי לשבוע פלוס של הנאה מובטחת.
אני ממש ממש מתרגשת...

אין תגובות: