יום חמישי, 4 בספטמבר 2014

רשימת מלאי #3 2014

אהלן! מניש? אני יודעת שמניש זה די מיושן, אבל היה לי פעם חייל שנהג לומר "תיסלם" בכל פעם שרצה לפרגן/לשבח, אז אם לו מותר, אז גם לי! מניש לוקח!
אז מניש?


הבנתי פתע פתאום שכבר עבר די הרבה זמן מאז רשימת המלאי האחרונה. וואו! אנחנו כבר בספטמבר! בכל מקרה, הגיע הזמן לרענן מדפים. מה גם שחודש אלול הגיע השבוע, וזהו חודש מצוין לניקוי נפש, התבוננות פנימה והערכה מחדש.

אז הנה זה בא...

עושה: שמיכת "ימים שמחים" בניצוחה המרהיב של זלנה מ-zooty owl . את השמיכה אני סורגת במקביל יחד עם עוד כמה נשים נפלאות מרחבי הרשת העולמית הרחבה, וכולנו משתפות את ההתקדמות שלנו אצל זלנה באתר. הריבוע הרביעי שלי כבר גמור ואני מחכה למס' 5..


 מבשלת: מתכונים שלא ניסיתי קודם. כמו שקשוקת תרד. המתכון הוא בהשראת ניקיB המופלאה, שנתנה לי השראה עם הרבה מתכונים אחרים. אחד מהם הוא הקציצות האפויות..

 
שותה: קפה. עדיין מחפשים את הקפה המושלם. כרגע שותים קפה שנקרא דיסלדורף אבל מיוצר בגואטמלה. אה! ומצאנו את אחד משדות הקפה של סטארבאקס! נכון שזה מגניב?
קוראת: שוב את הסדרה של ג'ורג' מרטין, שיר על אש וקרח (זו שנתנה את ההשראה לסדרת הטלויזיה הנפלאה "משחקי הכס").
 
רוצה: לשמוע בשורות טובות. ולחבק ולנחם אנשים אהובים שכרגע עצוב להם.


מסתכלת: בהנאה על הבנות הבוגרות והמקסימות שלי מוצאות להן רגעים של שקט בין דפי הספרים.
 


משחקת: יותר מדי בטלפון. ממש יותר מדי. עד כדי מדי שהזאטוטה כבר אומרת לי - "אמא, בואירגע..לא אפון!" (או בתרגום חופשי - אמא, בואי רגע, לא טלפון!)

אמא! בואי תראי נמלים/מרבה רגליים/שרשור/חיפושית/כל שרץ זוחל אחר שמעורר בי פלצות

מחליטה: לעבוד על עצמי. זה באמת כבר מוגזם, והבטחתי לעצמי יותר מפעם אחת, אבל אם לא אתחיל להפעיל את השרירים, אצטרך מישהו שיסחב אותם בשבילי.


מאחלת: שנה טובה לכוווווווווולם!


נהנית: לראות את הזאטוטה מתנסה לראשונה בצבעי ידיים. גם הכסא נצבע והשולחן וקצת מהרצפה, אבל התוצאה היא הנאה גרידא.






מחכה: לחברים טובים שיבואו בראש השנה לטייל איתנו בגואטמלה, והפעם - בח"לי מצטרף!! שווה לחכות <3

מעדיפה: לא לצעוק. אפילו הצטרפתי לקבוצה בפייסבוק של נשים (בעיקר אבל לא רק) שמחזקות אחת את השניה בתחום הזה. הבנות שלי הצטרפו אליי ואנחנו ממש משתדלות.

תוהה: האם יהיה קפה עם חברה סוף סוף? אשתו של אסף, שעובד עם בח"לי, מצטרפת אליו ביום שבת הקרוב והם עוברים לגור לידינו. *התרגשות..*

אוהבת: את הגינה שלי. צוות ההנהלה במשרד של בח"לי עומד במילתו ושולח לי (כמעט) בכל הזדמנות פרחים חדשים. אז יש לי פריחה ורודה וסגולה וכתום ניאון ולבנה ואדומה וצהובה. לצאת החוצה לגינה הפורחת שלי ממלא את ליבי בשיר בכל פעם מחדש.


אפילו גינת הירק פורחת!


 
מהרהרת: בצב המים היחיד שנשאר. הוא נראה לי בודד משהו, ואולי זו הסיבה שהוא בקושי מוציא את ראשו מתחת למדרגה שלו...

חושבת על: המלחמה שהיתה ותהיה בארץ. על כך שבנותיי לא יודעות איך נראה יירוט ושאף ילד לא צריך לדעת את זה. אני שמחה שאנחנו פה, רחוקים פיזית, אבל הלב עדיין שם, בישראל.

צופה: ביותר מדי סרטוני דרדסים. הזאטוטה כבר החלה לשיר בבית דם-די-דם-דם.

מקווה: שהשנה הבאה תהיה רגועה יותר לכולם, מלאה רק בשיר וצחוק, אמן.

מתפעלת: מרעמים וברקים. העונה הגשומה מכה בנו בכל חוזקה בשבועיים האחרונים ופלאי העולם שניתכים פה הם בהחלט מעוררי התפעלות.

זקוקה ל: מוטיבציה. להתעמל.
 
מריחה: כלבה רטובה. הכהבלה שוב החליטה שלא נאה לה להיכנס למלונה שלה במהלכו של גשם זלעפות, אלא להישאר בחוץ, בחושך ולהירטב. פולניה כבר אמרנו?

לובשת: שוב ושוב את אותם הבגדים. גם כי הם נוחים, וגם כי הרבה זמן לא קניתי לעצמי בגד חדש..
בינתיים אני מתמוגגת עם החולצות החדשות שקניתי לבנות לכבוד ראש השנה
עוקבת אחרי: זלנה, ומל, ולוסי המדהימה.

שמה לב: שהבנות שלי לומדות ממני הכל. גם את הטוב אבל גם את הרע. זה קצת מחשיש, לא?...

יודעת: שאני צריכה לעבוד על עצמי כל יום כדי שהרע שהן לומדות יהיה מזערי.

לומדת: איך לעשות את זה...
 
מרגישה: אהובה.
 
מעריצה: נשים, נקודה פסיק.
 
ממיינת: בין התגובות שלי למצבים ואמירות, לבין האמת שמאחורי האמירות האלה. לפעמים אנחנו מגיבים לפני ששמענו עד הסוף והתגובה שלנו היא מאוד לא לעניין. אפשר להגיד שאני ממיינת את הרציונל מהאמוציונל וזו עבודה לא פשוטה.

קונה: בדים בשוק המרכזי בשביל הריהוט במשרד של בח"לי ונהנית מהצבע שאני רואה בדרך.


















מקבלת: תגובות נפלאות מקוראים של הבלוג שלי. תודה לכם! אל תפסיקו :-)

מסמנת בספר: שכבר קראתי את הדמויות שאהבתי ואינם.

לא אוהבת: שהבנות קמות בבוקר במצב רוח. זה קצת מחרבן גם לי את מצב הרוח.

פותחת: שקית חדשה של שמרים היום. בא לי לעשות קרואסוני שוקולד...

מצחקקת: כשהזאטוטה זורקת עצמה על הרצפה בהתקף גיל שנתיים. אני יודעת שצחקוק אולי הוא לא התגובה המתאימה, אבל התיאטריליות המוגזמת שבה הכל נעשה פשוט מצחיקה אותי. מאוד.

מנשנשת: עוגיות שוקולד צ'יפס וM&M שהבנות הכינו השבוע.

חושקת: בעוגת גבינה של אמא שלי. אבל שאמא שלי תעשה אותה ותשב איתי על קפה ועוגה. כזה.

מייחלת: לחופשה בתאילנד בפסח. מדברים על זה בינתיים..

עוזרת: לאסף וורה להיכנס לביתם החדש בצורה הכי חלקה שיכולה להיות. אני זוכרת איך זה להיכנס לבית חדש, במדינה חדשה, והייתי רוצה להקל עליהם.

שומעת: ספר. לא חשבתי שאעשה זאת אי פעם אבל זה די מדליק. "כשף השער" של אורסון סקוט קארד שאהוב עליי במיוחד. רכשתי (בחינם) 30 ימי נסיון דרך אמזון ובזמן שאני סורגת/משחקת בטלפון אני שומעת סיפור. מגניב למדיי. 

 
זהו. תם ונשלם הדין וחשבון לשנה זו עבורי. בא לכם גם? אל תהססו! אני מצרפת עבורכם את הרשימה פה למטה, אתם מוזמנים להעתיק ולהשתמש כאוות נפשכם, ואם מתחשק לכם - אתם יכולים גם לשתף אותי.

עושה:
מבשלת:
שותה:
קוראת:
רוצה:
מסתכלת:
משחקת:
מחליטה:
מאחלת:
נהנית:
מחכה:
מעדיפה:
תוהה:
אוהבת:
מהרהרת:
חושבת על:
צופה:
מקווה:
מתפעלת:
זקוקה ל:
מריחה:
לובשת:
עוקבת אחרי:
שמה לב:
יודעת:
לומדת:
מרגישה:
מעריצה:
ממיינת:
קונה:
מקבלת:
מסמנת בספר:
לא אוהבת:
פותחת:
מצחקקת:
מרגישה:
מנשנשת:
חושקת: 
מייחלת:
עוזרת:
שומעת:

נשיקות וברכות חמות <3 עינת
 

2 comments:

עירית נפתלי אמר/ה...

חחחח, איזו כתבה מצחיקה, אילו חיים נפלאים, גם אני מיחחלת לעצמי חופשה בתאילנד בפלייאיסט מה שנקרא, הכי טוב לא? חייבים לקחת פסק זמן מהשגרה :-)

אמא יוצרת אמר/ה...

תודה עירית, על תגובתך!
בהחלט שווה הצצה!